קרן אורה/מעילה/ב/א

קרן אורה מעילה ב א

קרן אורה - מסכת מעילה
קדשי קדשים - פרק ראשון דף ב' ע"א

רש"י בד"ה שקבלו פסולים וזרקו את דמו כו'. עיין בצ"ק ז"ל שמהפך דיבורי רש"י ז"ל לא הבנתי מש"כ שם דלהכי כתב רש"י בקרבנות יחיד משום דבקרבנות ציבור דהותרה טומאה היה הטמא עושה שירים ואפילו קיבל הכשר אח"כ אינו מועיל. אבל בקרבן יחיד אינו עושה שירים ע"ש והוא תמוה דבהדיא אמרינן לקמן דטמא עושה שירים אפילו בקרבן יחיד הואיל וחזי לעבודת ציבור ומה ענין דברים אלו לכאן דהא בקרבן ציבור וודאי לא מיירי הכא כיון דטמא הותר בו וודאי יצא מידי מעילה ע"י זריקתו ועי' לקמן בפי' רש"י ז"ל ותוס' ז"ל אי קיבלו פסולין וזרקו כשירים או גם זרקו פסולים וק"ל:

שם גמרא איצטריך סד"א הואיל ואמר עולא אמר ר"י קדשים שמתו יצאו מידי מעילה ד"ת כו'. והנה מפשטי' דהש"ס משמע הכא דמעילה זו ד"ת היא לכ"ע בין למ"ד אם עלו ירדו בין למ"ד לא ירדו דדוחק לומר דכ"ז לא אזיל אלא אליבא דר"ש דס"ל בשחיטת דרום ולילה אם עלו לא ירדו אלא וודאי משמע דאפילו לר"י דס"ל אם עלו ירדו מ"מ לענין מעילה לאו כמה דחנקינון דמי ואית בהו מעילה מה"ת והא דאם עלו ירדו היינו משום דיליף מקרא דזאת תורת העולה הרי אלו ג' מיעוטים אבל לענין מעילה מודה תדע דהא התוס' ז"ל בנדה דף מ' כתבו דר' יהושע ס"ל בחטאת שנשחטה חוץ למקומו דתרד ואפ"ה קאמרינן הכא אליביה דמעילה זו דבר תורה היא ולאו כמאן דחנקינהו דמי ועי' במנחות פ' התודה דף ע"ט. אבל מסוגיא דלקמן לא משמע כן דפליגי לקמן רבה ורב יוסף בשחיטת דרום דרבה אמר אם עלה ירד. ופריך הש"ס ממתניתין דמועלין בה ולרבה אמאי מועלין בה הא כמאן דחנקינון דמי ומשני דמועלין בה מדרבנן אלמא דלמ"ד דירד לית בה מעילה מה"ת אבל אחר העיון אין ראיה משם דדווקא לרבה אמרינן הכי כיון דאמר דבשחיטת דרום תרד אפילו לר"ש אף על גב דאליבי' דרבי שמעון ליכא שום פסול דתרד כיון דלא ס"ל מיעוטי דר"י ומרבינן כל פסולי דלא ירדו ולא מיבעיא למאן דנפקא ליה בריש המזבח מקדש מסברא כיון דמרבינן פסולי שהי' לה שעת הכושר ה"ה כל פסולי אפילו לא היה להם שעת הכושר וודאי לדידי' כל הפסולין אם עלו לא ירדו אלא אפילו אליבא דר' יהושע התם דממזבח אחרינא יליף ללא היתה לו שעת הכושר אפ"ה כיון דליכא מיעוטא מרבינן כל הפסולין שנעשו בקודש וא"כ ע"כ טעמא דרבה אליבא דר"ש דבשחיטת דרום תרד הוא משום דכמאן דחנקינון דמי וכדאמר הש"ס להדיא ושפיר קאמר אליביה דהא דמועלין בה היינו מדרבנן. אבל הני דס"ל לדברי ר' יהודה דירדו יש לומר דבמעילה מודה דמועלין בהן מה"ת והא דירדו הוא משום דאימעיט מזאת תורת העולה כן נראה לכאורה:

וראיתי בתוס' ז"ל בזבחים ומנחות ונדה דבעי למימר התם לר"ש נמי בעינן טעמא לפסולין דלא ירדו והוא משום דמשמע להו דרבה הכא בקיבל בדרום נמי ס"ל דירדו אע"ג דשחיטה הוי בצפון אלמא דבעינן לר"ש גם קבלה בהכשר וע"כ פירש"י ז"ל שם הא דאמר ר"ש נשפך דמה אם עלה לא ירד היינו נשפך לאחר קבלה אבל נשפך לפני קבלה מודה ר"ש דירד וקבלו פסולים הנך דווקא דחזו לעבודת ציבור אבל שאר פסולים לא דעבודת דם לא ילפינן מבמה. ותמיהני חדא דהא אמר רבה בהדיא בזבחים דקיבל בכלי חול לר"ש לא תרד אלמא דאפילו עשה הקבלה בפסול אפ"ה לא ירד ומה לי קיבל בכלי חול או קיבל זר. ועוד אי לר"ש נמי איכא פסולין דירדו א"כ אמאי לא דריש מיעוטי דזאת תורת להכי ואי משום דלא איצטריך מיעוטא דידעינן מסברא דתרד כיון דלא מצינו כיוצא בה כשירה במקום אחר א"כ למה לי מיעוטא לר"י לנשחטה בלילה ונשפך דמה אלא וודאי אי לאו מיעוטי הוי מרבינן לכל פסולי כי היכי דילפינן כל פסולי אפילו אלו שלא היה להם שעת הכושר. ולא מוקמינן לקרא דווקא אם היה להם שעת הכושר משום דמה לי הא פסול או האי פסול א"כ כש"כ הני פסולי דקיבלן זר. ע"כ נראה דעיקר לכאורה דרבה לא קאמר לר"ש דירדו אלא בשחטן בדרום משום דכמאן דחנקינון דמי אלא דהתוס' ז"ל קשיא להו מהא דפריך רב יוסף לרבה מעולת העוף שעשאה למטה ובזבחים מוקמינן לה דשני במיצוי. ואי כנ"ל לא תיקשי לרבה דהא רבה נמי מודה היכא דנעשה המליקה בהכשר. אבל אין קושיא זו מוכרחת דהא נמי שינוי מליקה תנן התם נמי בפלוגתא דר"א ור"י וגם עלה קאי האי כללא דכל שפסולו בקודש כו'. העולה מדברינו דאליבא דר"י בכל הני דס"ל דירדו מ"מ אית בהו מעילה מה"ת ובזה אתי שפיר הא דאמרינן הכא דקיבל בדרום הוי רבותא טפי דאית בהו מעילה משחט בדרום וקיבל בצפון ולענין ירידה מעל המזבח הוי הסברא איפכא דהיכא דתחילת העבודה היתה בהכשר עדיפא טפי. ולמש"כ א"ש דלאו הא בהא תליא. ומ"מ לרבה הכא לענין מעיל' ג"כ הסברא הוא איפכא ובשחט בדרום הוי רבותא טפי דמועלין בו אע"ג דכמה דחנקינון דמי אבל בקיבל בדרום לאו כמה דחנקינון דמי כיון דהשחיטה נעשה בהכשר אלא דק"ק דלפ"ז לרבה הוי מתניתין זו ואין צ"ל זו דבשחט בדרום ליכא מעילה אלא מדרבנן ובקיבל בדרום יש בו מעילה מה"ת אפילו לר"י דאמר אם עלו ירדו וכמש"כ. וצ"ל לרבה דהרבותא הוא דגם בקיבל בדרום לא מהני זריקה להוציאן מידי מעילה וכמש"כ התוס' ז"ל לקמן לענין חוץ לזמנו וחוץ למקומו ולקמן יתבאר עוד בזה בעז"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף