רש"ש/מנחות/פ/א

רש"ש מנחות פ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אלא אולד תודה חובה כו'. ודין תמורה לא נתפרש כאן. והרמב"ם בפי"ב מהל' פהמ"ק הל' ח' ביאר דינה ועמש"כ לקמן (בע"ב) ע"ד בס"ד. ובפיה"מ נראה שיש חסרון וכצ"ל אבל תודת נדבה כו' בין לאחר כפרה וולדה אינו טעון לחם לפי שהוא מותר תודה:

בהרע"ב פי' ולד תודה שהפריש תודה מעוברת. ול"י כוונתו דאדרבה דלריו"ח בתמורה (כה) דאם שיירו משוייר ה"ל כמפריש ב' תודות לאחריות (עי' בתוס') וקודם כפרה באיזו שמתכפר טעונה לחם. וגם לאחר כפרה בתודת נדבה נראה דג"כ טעונה לחם דמרבה בתודות הוא. ואילו בהקדיש ואח"כ נתעברה. בתודת נדבה אפי' קודם כפרה אין הולד טעון לחם. ובתודת חובה ג"כ לאחר כפרה מיהא א"ט לחם לכ"ע. ולמ"ד אין אדם מתכפר בשבח הקדש אפי' קודם כפרה א"ט לחם כמבואר כ"ז בסוגיא:

גמרא מתיב ר"ע מהו אומר תודה יקריב כו' ת"ל תודה יקריב כו'. כצ"ל כדלעיל:

רש"י ד"ה אלא אולד תודה נדבה. שכבר נתכפר באחת. הלשון תמוה דהא קאמר בין לפני כפרה. וכך הל"ל כיון שא"ח באחריות:

ד"ה ואין תודה לגלל לחם. וד"ה אין מביאין. צ"ל דבור אחד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף