קרן אורה/מנחות/פ/א

קרן אורה מנחות פ א

דף פ' ע"א

גמרא אמר שמואל כל שבחטאת מתה כו' וכן שבחטאת רועה כו'. ופריך הש"ס מנמצאת קודם כפרה דבחטאת רועה ובתודה אין טעונה לחם מכאן נמי קשה למ"ש לעיל בשיטת הרמב"ם ז"ל דאם מביא שתיהם כאחת שניהם טעונין לחם א"כ שפיר קאמר שמואל להאי כללא דהתם בחטאת בנמצאת קודם כפרה כן הוא הדין אם משך אחת מהן ונתכפר בה השניה תמות וה"נ בתודה השניה אינה טעונה לחם והא דבחטאת רועה היינו אם בא לימלך אומרים לו שיתכפר בראשונה ושניה תרעה ובתודה כה"ג אם בא לימלך אומרים לו שיביא שניהם ושניהם טעונים לחם עד שמחמת רב החומר לשיטה זו אולי כוונת הרמב"ם ז"ל כמ"ש דאם שניהם עומדים שניהם טעונים לחם היינו איזה מהם שירצה כאמור בברייתא הגם שלשונו ז"ל בחיבורו ובפי' המשנה אינו מורה כן ודעתי שקול בכוונתו ז"ל עד עמוד הכהן כו':

שם תוס' בד"ה מאי קמ"ל כו' עיין בזה בחי' לתמורה הארכתי בזה:

שם תוס' בד"ה הפריש ב' חטאות לאחריות כו'. וכתב דבזאח"ז אי אפשר דא"כ אין מתכפר בשניה והיכי קאמר מתכפר באחת מהם לגירסתם משמע מד' דבזאח"ז אין השניה קדושה כלל כיון דכבר הפריש חטאתו וא"כ הוי מצוי לאקשויי אמאי השניה תרעה כיון דאינה קדושה ובב"א ג"כ א"א דכל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו אלא דאמר תקדיש אחת מתוך השתים וקשה להו לפ"ז הא אין ברירה ולדידי קשה אי דאמר תקדש אחת מתוך השתים השניה אמאי תרעה כיון שנתכפר בא' השניה אינה קדושה כלל כמו בלחמי תודה ולר"ש אמאי תמות השניה כיון דלא הקדיש אלא אחת מהן ע"כ הי' נראה דאפי' בזאח"ז יכול להקדיש שתיהם כיון דהוא מחייב חטאת אע"ג דכבר הקדיש אחת לא פקע חיובו עדיין וכי אמר על השניה הרי זו חטאת חל עלי' ג"כ קדושת הגוף לחטאת ומתכפר באיזה שירצה והשניה תרעה לרבנן ותמות לר"ש דגם זו חטאת היא ויתבאר לקמן בזה ועיין תוס' פסחים ס"פ מי שהיו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף