רש"ש/מועד קטן/יד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
תוספות רי"ד
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא בעא ר"ז אבדה כו' כיון דאנוס מותר א"ד כיון כו'. לכאורה ה"ל לפשוט מדתני במתניתין הבא ממדה"י דמשמע דמדרך אחר לא דלא מיפרסמא מילתא כמ"ש המ"א בסי' תקל"א סק"ו. ואולי ע"כ לא כתב המ"א אלא למסקנא דמסיק אביי לאיסורא וכן לר"א דמתני בעייתו באומן מוכח דבאחר פשיטא ליה דאסור. אבל לפי בעייתו י"ל דלא נקיט מדה"י אלא משום דאורחא דמילתא דליכא שם ישוב. או לאפוקי מדר' יהודה לקמן:

גמ' שם ה"ק כו' אבל לשוט מודו ליה כו' אבל למזונות מודה להו. כצ"ל:

רש"י ד"ה איזורו. ומתעטף במקטרינו. בשבת (קכ) נזכר בהי"ח כלים. ובחולין פי' בע"א ע"ש:

רש"י ד"ה למזונות. וחזר במועד ד"ה מותר כו'. כצ"ל ותיבת אחריהן למחוק:

רש"י ד"ה אילימא לשוט. דקאמר רבי כו' ביצא לשוט כו' ואשמעינן דנראין לו כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה והא נראין כו' (בסופו). דבלשוט ובמזונות פליגי. אין הכרח אלא דפליגי בלהרווחה ובחד מינייהו. ואולי דט"ס הוא וצ"ל דבלשוט או במזונות נמי פליגי:

תד"ה ומנודה. דאין נידוי פחות מל"י. הוא לקמן (טז):

בא"ד וכן מי שנשאל לחכם מ"ל כשבא (ר"ל החכם) בחוה"מ. ועי' לשון הנ"י. והמהרש"א יצא מפי' הפשוט. ואולי דחקו הא דקי"ל ג' מתירין את הנדר במקום שאין חכם (בכורות לז) ועי' שבת (מו ב) אבל אין זה הכרע. גם מש"כ כגון שתלה הנדר באם יאכל פירות ממועד ואילך דלא חל הנדר להתירו. הן אפי' אם היה תולהו באם יאכל מעתה ג"כ לא מיקרי חל הנדר כדמוכח בנדרים (צ) וכ"פ הרמ"א ביו"ד סי' רכ"ח סי"ז. וזה ודאי אין סברא לומר דה"ל לאכול וליתשול:

בא"ד ושאר גילוח הוא דבעי כו'. כצ"ל:

בא"ד ועוד יל"פ שנראה שמותר לגלח ראשו במועד כו'. נראה דר"ל כלפי שאמרו בתחלת דבריהם וגילוח הראש נמי אסור במועד (פי' (שלא) [אפילו] במקום אונס) כתבו עתה דיל"פ שמותר לגלח כו' והיינו אפי' שלא במקום אונס (עי' יבמות מג תד"ה במקום) ולהכי ק"ל שפיר מאי קמ"ל נזיר ומצורע ור"ל אפי' תאמר דהמה מותרים אף כשהי' להם פנאי כדמסקינן לקמן (יז ב) מ"מ כיון דכ"א מותרין אפי' בלא אונס כש"כ הני דמצוה נינהו. ובזה הצלתי דבריהם מהצ"ע שבתור"ע:

תד"ה ושאר. אי נמי כו'. ר"ל אם שגם והכל חד פירוש הוא. המגיהים בד"ח מלת אף לא ירדו לכוונת דבריהם וכן הגהת הב"ח לא ישרה בעיני:

בא"ד לפי מה שפירשתי במשנה. כצ"ל:

תד"ה אלא להרווחה. נראה דל"ג ועוד מכלל דפליגי רבנן אפי' לשוט. כצ"ל:


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף