רש"ש/כתובות/י/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא וריבא"א נתחייבת במקחך א"ל. כצ"ל וכן בסמוך:
גמ' שם אלמנה על שם מנה. ונ"ל דאותיות אל הם לשימוש שם התואר ולקוח מלשון ערבי כמו שפי' המבארים במלות אלגביש. אלקום. ועי' בס' א"ק לר"ש לעוויזאהן בשם אלסר ובהערה למטה[1]. והבונה בעין יעקב נדחק בזה ע"ש:
רש"י ד"ה ויש לה טענת בתולים. אבדה כל כתובתה כו'. ברש"י שברי"ף ליתא מלת כל. ונכון. דפלוגתא היא לקמן בכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אם יש לה מנה או אין לה כלום:
רש"י ד"ה אין כמותם. לפי שאינו מעוכב ביום מלילך לשדות כו'. ק"ל דאדרבה דהא אמרינן בברכות (סב) לעולם ינהיג אדם א"ע שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להרחיק. ולפמש"כ המפרש בתמיד (כז ב) בד"ה חשיך דהיינו בתחלת הלילה (ועי' כ"מ בפ"ה מהל' דעות ה"ו) יל"ק. ולולי פירושו הנל"פ לפי שבערבית אין דרך לאכול הרבה וכפי אזהרת הרופאים:
תד"ה ותנא (בסופו). ולא אצל אשור שהיה בימי משה. מש"כ המהרש"א בח"א מהיכי תיתי לן שהיה אשור אחר קודם משה. לכאורה אישתמיטתיה כתוב הדר מן הארץ ההוא יצא אשור (בראשית י). אולם עיקר ברייתא דרב יוסף אהאי קרא איתמר ביומא (י). וכן יל"פ קרא באכה אשורה (שם כה) דהיינו נמי סליקא. ומקראי דבלעם עד מה אשור תשבך וענו אשור. בלא"ה ל"ק כיון דכתיבי בנבואתו דלעתיד. וכמו שמצינו הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו. אך קשה מקרא דבני שם עילם ואשור:
תד"ה אמר. וי"ל אע"ג דלא מחייב על ביאת מקדש אסור להורות כו'. ק"ל א"כ מאי פריך רב אחא לרב אשי בכריתות שם על הא דלא רצה להתיר נדר אחר ששתה יין מזוג מהא דא"ר דהלכה כר"א:
- ↑ ז"ל שם (מחקרי ארץ ע' אלסר): אֶלָסָר הוא שם ממלכה, ונזכר אך פעם אחת בספרי הקודש (בראשית יד א) - ולדעתי היא ממלכת אשור, כי השי"ן תתחלף לרוב בסמ"ך בלשונות המזרח, וממנהג לשון ערבי הוא לבטא אותיות אל לפני השמות; ויהיה אם כן השם הזה בתשלומו אֶל-אַסָר, והעד, כי מלך אֶלָּסָר יזכר (שמה) אחרי מלך בבל (הוא שנער); ובבל ואשור היו שכנים. כידוע. ע"כ. ובהערת המו"ל מהדורת ארץ קדומים (ר"י קפלן) שם: וימצא בתורתינו גם בשם אחד מבני יקטן (אשר מושבם היה בארץ ערב וכאשר כבר הזכרתי) : אלמודד (בראשית י כו); כי שמו העצמי היה אך מודד לדעת מקצת החכמים (אל-מודד); [וכן תרגם יונתן אלמודד, דמשח ית ארעא באשלון]; וכן בשם אחד מבני מדין: אלדעה (שם כה ד) כמו (אל-דעה). עכ"ל ההערה. גם יוסף בן מתתיהו בתחילת ספרו קדמוניות היהודים (במהדורת ירושלים: מוסד ביאליק, 1944–2002, הוא בעמ' 19) נקט כי אריוך מלך אלסר היה משרי צבא אשור אך לא עמד על זהות המילה.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |