רש"ש/יומא/פז/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא אלא ר"ח חלמא חזי כו'. בגליון בשם מ"א מלת אלא צ"ע[1]. עי' תוס' ר"פ במה אשה בד"ה אלא ויתיישב לך דה"נ סתמא דגמרא מקשה ומפרק:
גמ' שם רב יהודה אמר כי עונותינו כו'. כצ"ל:
גמ' שם ושמואל אמר ממעמקי הלב. לפלא בעיני שנשמט וידוי זה מנוסח סדר תפלותינו וע"כ לא ידענו מה הוא:
גמ' שם והוה יתיב וכי מטא ש"ץ ואמר אבל כו' קם מיקם. משמע לכאורה דבכל התפלה היה יושב ותיובתא להרמ"א באו"ח סי' קכ"ד ס"ד. אבל י"ל דהכא קאמר בשאר נוסח הוידוי או פיוטים שאמר הש"צ כמו שאנו נוהגים:
רש"י ד"ה חלמא. וכשראה חלום זה על רב דאג למות כו'. יתכן שלזה כוונו לעיל (ס"ד פו) במה שאמרו והרשות מקברת את בעליה:
רש"י ד"ה אינו חותם מקדש ישראל. נ"ל שהוא פירוש על הא דקאמר ר"מ וחותם בוידוי ומפרש דאינו חותם מקדש ישראל כמו שש"צ חותם עליו אלא כו' ודלא כהרש"א. ומשמע מהרש"א שהיה לפניו הגירסא בפרש"י ד"ה וחותם וד"ה אינו חותם בדבור אחד וזה סיוע למה שפי' בכוונת דבריו ודלא כמו שהגיה לחלק דבריו:
תד"ה והאמר. וכה"ג פי' גבי אין מקדשין את החדש בלילה כו'. נראה דצ"ל ובה"ג פי' והוא ר"ת ובהלכות גדולות ועי' בת"י וברא"ש ר"פ תה"ש:
בא"ד וכ"ת כיון דהתפלל בשאר לילות שויא עליה חובה כו'. ק"ל דמשמע דאפ"ה מכי שרי המייניה לא מטרחינן ליה הואיל דעיקריה רשות א"כ מאי מקשו דאמאי איצטריך לשנויי הכא כו' לימא כו' דהא גם לדעת ר"י צ"ל דמוצאי יום הכפורים הוי כמו שרי המייניה וה"נ איכא למימר לדעת בה"ג וצריך עיון:
- ↑ ז"ל בספרו: נ"ב הלשון אלא צ"ע. ע"כ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |