רש"ש/יבמות/צא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png צא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא כתובה מאי עבידתה. עי' פרש"י. לכאורה תימה מאי קושיא לישני ליה כבסמוך מ"ד כו' לזרעה לא קנסו כו' וכדאשכחן בכמה קנסות דל"ק בנו אחריו במו"ק (יג א) ובגיטין (מד ב) ובבכורות (לד ב). וי"ל ע"ד שתירצו התוס' בגיטין שם הא דשטר שיש בו רבית ע"ש. ולולי פרש"י הנל"פ דהקושיא היא דיורשיו (היינו של בעל) מאי עבידתייהו לכתובה יורשיה מבעי' ליה למימר ומאי דפריך פשיטא ק"ל דהא אדרבה בכתובות (נג) פריך ע"ז ואמאי לימא יצר אנסה. ועי' ברכות (כ ב) ובגה"ש שם. ומאי דבאמת הכא קנסו לזרעה ובהני שהבאתי למעלה ל"ק בנו אחריו. י"ל כיון דכתובת ב"ד תקנתא דרבנן היא ובכה"ג דעבדא איסורא לא תקנו או משום דתנאי כתובה ככתובה שוי' רבנן כדאמרינן בכתובות (ר"ד נד):

שם אחיו של שני כו' ולא מייבם לא מדאורייתא כו'. נ"ל פירושו דאינו בתורת יבום (וכה"ג מפרש ראב"י לקמן (צז ב) למתניתין דשם) לענין דיקנה אותה בע"כ או בשוגג או לפטור צרתה לא מדאורייתא ולא מדרבנן היינו דא"צ ממנו גט בביאות הללו דכולי האי לא אחמרו רבנן. ובתור"ע גמגם הרבה בזה. וכן תפרש בהא דגיטין (ר"ד פ) לפרש"י דשם דהויא כאשת הראשון לגמרי. אבל לפירוש התוס' והר"ן שם דמדאורייתא הויא כאשת השני יקשה למה לא תתייבם לאחיו של שני ממ"נ. וצ"ל משום דנראית כסוטה שנשאת לבועל דאסורה להתייבם מה"ת וכמו שהאריך בזה המל"מ בפ"ו מהל' יבום:

שם ועוד תניא כל עריות שבתורה כו'. לקמן (צד ב) ושכחוהו המציינים:

תד"ה אר"ש (בסופו). א"נ אפי' כרבנן כו'. אע"פ שמותרת לאכלו מוכח להדיא דע"כ לא מספקא להו לרבנן אלא אם קנסוה מלחלוק לה אבל לאכול פשיטא להו דלא קנסוה. אולם מהרמב"ם פ"א מהל' מעשר הל"ב מוכח דקנסוה אפי' מאכילה (וכ"ה בטוש"ע אה"ע סי' י"ז סנ"ו) והתוי"ט לא הפריש ביניהם אלא בין ספק לודאי. וכן בבכורות פ"ד מ"ט ד"ה תרומות משמע מדבריו דלהתוספות מספקא אף באכילתה ול"ד במחכ"ת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף