רש"ש/יבמות/נד/ב

רש"ש יבמות נד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ביומי תליא מלתא. ל"ד דיומי לחודייהו ג"כ לא מהנו עד שתטבול עי' לעיל (מז ב) תד"ה במקום:

שם ערות אחות אביך ל"ת כו' בין מן האם כו'. נראה דגם ערות אחי אביך ל"ת דמוקמינן ליה בסנהדרין (נד) בבא על אחי אביו ממש הוא ג"כ אפי' מן האם דילפינן ליה מאחות אביו דתרוייהו איסור הבא מאליו וקרובי האב ואל תוכיח דודתו שאינה איסור הבא מאליו וכה"ג יליף לקמן (נה) באחות אשתו וזהו ג"כ דעת הרא"ה בס' החינוך מצוה קצ"ט ודלא כהגהת מל"מ עליו:

רש"י ד"ה ליכתבה במיתת ב"ד. כגון באמו. אמו לא כתיבא בפירוש בפרשת קדושים לעונש וילפינן לה בסנהדרין (נד) לר"י כדא"ל ולרבנן כדא"ל ואולי כוונתו באזהרה דאמו הכתובה בפ' אחרי:

רש"י ד"ה דודתו. אין איסורה כו' קדושי דודו הס"ד ואח"כ מה"ד

ולא תוכיח אחותו בפ' קדושים תהיו ערות אחות אמך ואחות אביך ל"ת (כצ"ל) וכו' כדעבד באשת אח ובאחותו כו'. היפך הסדר והשמיט נדה ודודתו ול"י למה:

רש"י ד"ה מה להלן מן האב. יותר מקרובי האם. משמע דאם אין קרובי האב מצוה עכ"פ בקרובי האם יותר מאחרים (דגם באחרים מצוה אלא שאין כופים כמש"כ הרמב"ם בפ"ב מהל' עבדים הל"ז) ול"י מנ"ל הא:

רש"י ד"ה ופוטרות צרותיהן. וחלצו האחים. וכן התוס' נקטי בלשונם חליצה ונראה דל"ד דמותרות ג"כ ביבום ולקמן (צז) במשנה (והמהרש"א שקראה ברייתא ל"ד) פרש"י ביבום וכן במשנה גופה ואין ביאת אחת כו':

תד"ה בזכור. דאפסקינהו בקרא דמולך. ק"ל הא הקישא דר' יונה לאו משום דסמיכי אהדדי אלא משום דנכללו כולן בקרא דכל התועבות האלה:

בא"ד אע"ג דבעלמא לא בעי קרא לחייב האשה הנשכבת. הן בפרשה קדושים כתיב בכולהו מפורש העונש על האשה ואזהרה שמעינן מדכתיב בריש פ' עריות באחרי לא תקרבו הרי כאן שנים (בתו"כ והביאו רש"י בנימוקיו) וכוונת התוס' צ"ל על האזהרה דלא יליף נשכב דזכור נמי מלא תקרבו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף