רש"ש/חולין/פז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png פז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד"ה או בדם החיה. בדם היקז כו'. ורמב"ם פי' בדם חיה טמאה. לפירושם העיקר חסר מן הספר. ולע"ד נל"פ בדם החיה דהוא לשון חיות ר"ל בדם חיה ועוף שהמה חיים עדנה דהיינו בדם המכה או בדם היקז (ויש לכוון לזה גם פרש"י). וכלפי דם המתערב שהוא של שחוטה קרי לזה דם החי' וכה"ג מצאתי בבכורות (נז ב) מפשיטין את המתה ומלבישין את החיה ע"ש. וכאן י"ל עוד שבא לזווג מלות בהמה וחיה אהדדי. ולפי' הרמב"ם קשה עוד מדוע לא תני ג"כ עוף טמא. אבל לדידי נכללו חיה ועוף. ועי"ל דשיגרא דלישנא דמתניתין דזבחים דמייתי הגמרא. נקט גם הכא:

רש"י ד"ה כל מראה אדמומית. הוי דם לכפרה לזריקה כו'. כצ"ל בלא ו':

רש"י ד"ה שתמדו. אלא היכא דאחשבינהו לירד על הפירות. ל"ד דה"ה אם אחשבינהו מעיקרא לדבר אחר תלוש כדמוכח לעיל (טז) ובפירושו. וכדפריך הגמרא בסמוך כיון דשקיל ורמי אחשבינהו:

תד"ה אבל דם לתוך מים (שבע"א

. וקאמר ר"ד בשם ריש לקיש כו'. שם בגמרא ליתא מפורש בשם ר"ל וע"ש בתד"ה יתיב:

בא"ד וכ"ש דאיסור כו' כדאמר לעיל אם אמרו כו'. עמש"כ בב"ק (ק ב) בדבריהם בס"ד:

בא"ד דכיון שנדחה בקדשים שוב א"ח ונראה. הגהה שבגליון והוא ממהרש"ל לל"צ כי זה הלשון נמצא הרבה בש"ס בענינים אלו:

בא"ד וכי היכא דהך סיפא באיסורא כו' ה"ה רישא דיין כו'. ר"ל מדנקט גם באיסורא לגו היתרא מים ביין דוקא בנ"ט דהוא מין בשא"מ מכלל דרישא דיין ביין בכ"ש היינו אפילו באיסורא לגו היתרא ומפני שהוא מין במינו וכדתני זה"כ מב"מ במשהו כו'. והמהרש"א שגה בכאן בהבנת דבריהם במחכ"ת:

תד"ה תנן. תימה כו' ה"ל לאתויי מתניתין דהכא. ולעד"נ דלעיל מיירי בצללתא דדמא שנעשה צלול כמים ממש אלא שנתערב בו דם גמור עד שנהפכה מראיתו למראית דם. להכי אינו ענוש כרת עד דאיכא כזית דם גמור. והכא מיירי דבצללתא גופי' איכא עדיין מראית דם מיניה וביה שלא נעשה צלול כמים וענוש כרת ומטמא באהל בדאיכא שיעורא ממנו לבד. וכמ"ק מפרש"י:

בא"ד וה"נ אשכחן בהחולץ. וכ"כ בקדושין (מ):

תד"ה משקה (בדפ"ח). וא"ת דהכא משמע דטבו"י מטמא משקה דתרומה כו'. כ"ה גי' המהרש"א ומהר"ם ע"ש:

בא"ד מלהדליק אה"ש שנפסל בטבו"י בנר כו'. כצ"ל:

בא"ד דהיה כחלל חרב ואב הטומאה. כצ"ל:

בא"ד ועי"ל דה"ק כו' וזה פסול כו'. כצ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף