רש"ש/חולין/לו/ב

רש"ש חולין לו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא חד בטומאת מת כו'. ק"ל דלמא תרוייהו בשרץ וקרא קמא הלא כתיב בטומאת אויר כ"ח. והשני כתיב בטומאת שרץ עצמו וצריכי דשרץ חמיר שכן אה"ט הוא ומטמא אדם וכלים. וכ"ח חמיר שכן מטמא מאוירו (עי' לקמן בר"פ העור והרוטב (קיח)). וכ"ה באמת בת"כ הבאתיו בקצרה בפסחים (טז) ע"ש. ועוד ק"ל למאן דדריש יטמא ממש. נימא דחד במחוברין וחד בתלושין וצע"ג:

שם אילימא מדכתיב והבשר כו' דאתכשר במאי כו'. מכאן ק"ל על מה שפרש"י בפסחים (כ) וז"ל בשר דקרא פשיטא דאיכא הכשר טובא כו' ע"ש וי"ל:

רש"י ד"ה ואפי' למימני כו'. ובחולין ליכא משום איפסולי גופה כו'. לכאורה ר"ש אתי לפלוגי על דברי ת"ק דאמר ונאכלין ביד"מ והוא אומר דהוכשרו בשחיטה ואין לאוכלן ביד"מ. ולאוקימתא דר' אלעזר דמיירי בחולין שנעשו עטה"ק ודאי דצריך להזהר מלאוכלן כשנפסלו כמו דמחוייב להזהר מלאכול קדש ממש כשנפסל. ותדע דלרי"צ בר שמואל ב"מ לעיל דחולין שנעשו עטה"ק שלישי שבהן אינו פוסל. לענין מאי אמר ת"ק דנאכלין ביד"מ. אם לא כמש"כ. ואין סתירה לזה ממש"כ התוספות לעיל (לד ב) בסד"ה והשלישי ואין לתמוה על התרומה כו' ע"ש. דהתם מיירי בדיעבד דכבר נטמאו. אבל לטמאותן בידים ולאכלן ודאי אין לנו. ועי' בריש מכילתין באוקימתא דרבה בר עולא וכפרש"י. וע"כ אין מקום לפירושו אלא לאוקימתא דר"פ דת"ק מיירי בחולין גרידא ובידים תחילות. ור"ל דנאכלים ביד"מ ואעפ"כ גופו טהור. וע"ז פליג ר"ש ואומר דהוכשרו בשחיטה ולכן א"נ ביד"מ דיפסול גופו. אבל ק"ל דאיך יפרנס קושיא דר"ז מהבוצר לגת דלמא הוכשרו דקאמרי לאיפסולי גופייהו ונ"מ דהתרומה מהם תהי' טמאה ותאסר לאוכלה והחולין יאסר להפריש מהן יין לנסכים. ולעד"נ לפרש דמלשון הכשר קא דייקי דמשמע להו בדין הכשר גמור אפי' למנות בו ראשון ושני אבל בחבת הקדש לא מצינו לשון הכשר במשנה או בברייתא:

תד"ה חד. וי"ל דלא ילפינן כו' אבל לענין הכשר לא שייך כו'. ועי' ב"ק (כה ב) תד"ה שמע מינה:

תד"ה וכ"ת. דלמא כתיבה משקה בה"א. הלשון תמוה דנייתי ספר ונחזי. ואולי ר"ל קריאתה וס"ל כדעת קצת האומרים דבימי חכמי התלמוד לא נכתבו עדיין משניות וברייתות (עמש"כ בחדושי לס' נת"ע אות ב') אלא שהיו גורסין על פה. ובקריאה אין הבדל בין נחי יו"ד לנחי ה"א. ולכן לא דמי למש"כ התוס' בריש כתובות ד"ה לא נשאו והרא"ש והר"ן בנדרים (לה) בד"ה דיקא נמי:

שם אלא אדכן סמיך כו'. תימה דלא כתבו דסמיך על מלות שהן. מכשירין. כי לשון דכן אמר ג"כ על איל קמצא שהוא מין יחיד:

תד"ה ועדיין. ואין לומר דלשמואל נפקי תלושין כו'. קשה דהרי מדריו"ח מוכח דתלושין לא מכשרי מה"ת כמש"כ לעיל בד"ה אלא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף