רש"ש/ברכות/נב/ב
גמרא אבל נט"י לב"ש תחלה לא ס"ל כו'. לכאורה זה שפת יתר והב"ח מחקם. ואולי משום דלב"ה אין קפידא והם אף נוטלין כו' קאמרי (עי' מהרש"א) לכן קאמר דב"ש דוקא קאמרי מכבדין כו' אבל נט"י כו' לא ס"ל:
שם בורא דעתיד למיברא. ועפירש"י. וק"ל דא"כ מדוע ל"פ נמי בברכת בפה"א ובפה"ע ובמ"מ דהתם נמי על העבר בעינן לברוכי כדלעיל (ל"ח א') גבי ברכת המוציא ע"ש:
תוס' ד"ה תיכף. משום דשנויה במשנה ל"ח למתנייה. עיין ברכת הזבח במנחות צ"ג א':
תוס' ד"ה ד"א. י"ס שכתוב בהן ה"ק להו ב"ה לב"ש. כצ"ל:
בא"ד אלא נראה כספרים כו'. ולענ"ד עיקר גי' רש"י דלגירסתם קשה מ"ק וכ"ת מ"ש כו' דהא שנא ושנא דעל הכסת ליכא רק חשש דטומאת ידים. ועל השלחן לבד חששא דטי"ד יש עוד חשש דטומאת אוכלין ג"כ:
תוס' ד"ה בברא. וי"ל דל' קרא עדיף. גם ברא כתיבי טובא בקרא. ואולי כוונתם דבשמוש שי"ן לא מצאנוהו או יכוונו דבאור גופיה מצינו לשון בורא ולא ברא והוא קרא דיוצר אור ובורא חשך דבורא שב ג"כ על אור ע"פ מדה י"ט מהל"ב מדות מדבר שנאמר בזה וה"ה לחבירו ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |