רש"ש/בבא קמא/קג/א

רש"ש בבא קמא קג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במשנה מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן אין צריך לילך אחריו. הן מדקדוק לשון המשנה משמע דאם לא מחל לו החומש וגם פחות מש"פ מהקרן צריך לילך אחריו דכיון דלהפחות משוה פרוטה דבקרן יש עוד חומש מצטרף עמו להתחשב ממון ובזה היה מתיישב התימה דהתוספות לקמן קד ב בד"ה חוץ דאצטריך לאשמעינן זה הדיוק אלא דמסיפא דקתני מחל לו ע"ז וע"ז חוץ מש"פ בקרן צריך לילך אחריו משמע להיפך דדוקא אם שייר ש"פ מהקרן לבד. אבל צירוף דהחומש לא מהני ליה. אמנם בלא זה נראה ליישב תמיהתם דברישא מתחלה לא כפר ונשבע רק על פחות מש"פ והכא אשמעינן אע"פ דמתחלה היתה הכפירה והשבועה בש"פ וכבר נתחייב בהשבה לידו אפ"ה אם לא נשאר רק פחות מש"פ בקרן א"צ לילך אחריו. ולענ"ד הא דמסיק רבא (לקמן קה) גבי גזל שני אגודות בפרוטה והחזיר לו אחת מהן אע"פ שגזילה אין כאן [ועי' שם בתוד"ה אמר] (פי' מה שנשאר ת"י אין שם גזילה עליה כיון דאינה ש"פ). מצות השבה אין כאן (פי' דמ"מ מצות השבה דחל עליו לא קיים במה שהחזיר כיון דאינה ש"פ) אבל אם היתה ההשבה בפרוטה ונשאר עוד פחות מש"פ ת"י מצות השבה יש כאן וגזילה אין כאן וזהו ג"כ דאשמעינן משנתינו ועי' לח"מ ונכון בעז"ה:

תד"ה הגוזל כגון שנשבע מעצמו דאין ב"ד משביעין כו'. וק"ל דהא קי"ל (בשבועות לז ב) דכופר בשטר פטור מקרבן משום דה"ל שעבוד קרקעות וא"מ קרבן על כפירת שע"ק ופרש"י דקי"ל דא"נ עה"ק הילכך כי אישתבע נמי אין לה דין חיוב שבועה. וע"ש בתד"ה מתניתין וא"כ ה"ה לפחות מב"מ כסף דהא תרוייהו נ"ל למעוטינהו מכסף או כלים (שם לט ב ור"ד מג) ומנ"ל לחלק ביניהם אך כ"ז לפרש"י והתוספות שהזכרתי דתלוי זה בזה אבל לעד"נ דלא ממעטינן אלא קרקע מטעם כלל ופרט לרבנן או מכל ולא הכל לר"א דכתיבי שם אצל שבועות הפקדון גופה וכדאיתא (שם לז ב) אבל שאר מילי אף שאין נשבעין עליהם מ"מ אם נשבע מעצמו חייב אשם וחומש ועמש"כ שם בס"ד וכן מצינו בפ"ה דשבועות מ"ב דאפי' כופר בכל שא"ח שבועה מה"ת מ"מ חייב עליה קרבן וחומש אם נשבע מעצמו עתוי"ט שם ד"ה משביעך הא' וכ"מ (לקמן קה ב) ובכ"ד ודע דהתוס' כאן אזלי לשיטתייהו (שם מ) ד"ה אבל דלדידן דקי"ל כרב אפי' ע"א אינו מחייב שבועה בפחות מב"מ כסף אבל כה"פ חולקין עליהן בזה וכ"כ בעצמם (בהכותב ר"ד פח) ובדבריהם שם יש ליישב מה שהקשיתי עליהם משטר ע"ש:

בא"ד ואפילו בשבועת עצמו מחייב כו' ושלא בפני ב"ד מפי עצמו. לכאורה אין משם ראיה דמפ"ע דשם פירושו שהוציא מפיו השבועה ולעולם א"ל דב"ד פסקו עליו שישבע ומשלא בב"ד א"ר דגם שבועת הדיינין יכול לישבע חוץ לב"ד זולת בטוען טע"ג בעינן דוקא שתהיה השבועה בפני ב"ד (לקמן קו) ונ"ל משום דכתיב גביה ונקרב בעה"ב אל האלהים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף