רש"ש/בבא מציעא/צא/ב

רש"ש בבא מציעא צא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ד"ה כי שור. דהא איתקש חוסם לנחסם. הוא לעיל (ריש דפ"ט):

תד"ה דש. וי"ל כיון דבעי ריב"י דומיא דשור כו'. וכתב המהרש"א דל"ל הך דרשה דלעיל חוסם לנחסם ורש"י פי' בטעמו דהא איתקש כו' ועי' לעיל שם בתד"ה סד"א בסופו:

משנה אבל משום השב אבידה לבעלים. כה"ג בבכורות (כח):

גמרא א"ד ממה שאתה נותן כו' בעינן כו'. עתוי"ט לדקדק מדל"ק נמי בעינן ש"מ דלזה הצד אינו מוכח מהאי קרא למין ופשוט דמשכחת לה במודלית כדלקמן והרל"צ במחכ"ת לא ירד לזה:

גמ' שם ת"ש אבל מונע א"ע עד כו' וא"א כו'. לכאורה מלישנא דאבל משמע דאף דאמרתי דל"י ממין אחר אבל כו' אע"פ שהן ב' מינין לישנא דיפות מצינו בב' מינין בפ"ו דתרומות מ"ו דלא כסמ"ע סי' של"ז ס"ק כג וא"כ תמוה מאי דדייק וא"א כו' ניתי וניכול כיון דהם ב' מינין וכמ"כ קשה לקמן דקאמר סברוה דמהלך כעושה מעשה דמי כו' אלמא כו' דלמא ר"ל דכל אומן הוא מין בפ"ע:

תד"ה הא. כשמביאים כלים מאומן לאומן (דהוו) עושים מעשה. לעד"נ דגם זה לא עדיף ממהלך ריקן ואם מהלך לאו כע"מ ה"ה אם גם נושא אתו כלי הבצירה אינו כלום עד שיתחיל לבצור וגדולה מזו כתב רש"י לעיל בד"ה עד שלא הילכו ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף