רש"ש/בבא מציעא/לח/א

רש"ש בבא מציעא לח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אדם רוצה בקב שלו מט' קבין ש"ח. פרש"י ע"י שעמל בהן כו' שיקח בדמיהן כו' וכן במלחמות כ' שאדם נהנה כשיאכל מיגיעו כו' משמע קצת דאם ידוע שגם פירות אלו קנאן מן השוק שפיר יכול למכרן וצ"ע. ודע דלכאורה קשה מהא דתנן לעיל (כח ב) ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר ובברייתא שם שלא יאכיל עגל לעגלים כו' וביותר למאי דס"ד לקמן דדוקא קאמר ודוחק לומר דההיא דלעיל אתיא כרשב"ג וי"ל דדוקא במפקיד דחזינן דהפקידם ויודע שינכה לו חסרונות מדוע לא מכרם ודאי דחביבין עליו משא"כ באבדה. או דשלא יגע בהן הוא דאמרינן האי טעמא אבל לא שיעשה מעשה לקנות מזון ולטרוח עבורם וב' החילוקים הללו נכללו בלשון ר"ת שבתד"ה שמא:

גמ' שם מיתיבי המפקיד כו' אלא לרנב"י מאי לפיכך. לכאורה כיון דבברייתא לא תני אפי' הן אבודין מצי אתיא אפי' לרשב"ג ומיירי שאין מתחסרין בחדש רק לפי ערך הרגילות וקמ"ל דל"ת דימכרם בכדי שלא יפסיד המפקיד החסרונות וזה אפי' רשב"ג דל"ח לשמא עשאן כו' מודה לדברי התוס' וא"ש הלפיכך ובנחסרו בחדש א' יותר מהרגילות לפי ערך בהא פליגי אם חיישינן שמא עשאן כו' ולכן הנ"ל דלרשב"ג דל"ל חששא דשמא עשאן שרי למכור אפילו בחסרון הרגיל כמשמעות פרש"י ולכן לת"ק אפי' בזה צריך לטעם שמא עשאן ומקשה שפיר מאי לפיכך:

גמ' שם וליחוש דלמא הוו להו יותר מכדי חסרונן וזבנינהו כו'. ק"ל דזה יקשה על הברייתא גופה דתני עושה אותן כו' דמשמע את כולן (לבד חסרונן הרגיל שזה ודאי צריך לנכות ואותן פי' מה שיוכל לתבוע אצל הנפקד) וכן מתניתין דספ"ג דגיטין המניח פירות כו' מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ליחוש דלמא חסרי להו יותר מכדי חסרונן וביותר יקשה לרנב"י דמסיק לקמן אליבי' דיותר מכ"ח משכח שכיחי לאלתר ולכאורה עלה בדעתי להגיה לקמן ורנב"י סבר יתר כו' לא שכיחי וכי הוו ליה כו' ור"ל אמת דלא שכיחי אמנם כי יארע יכול להיות לאלתר אבל גם זה דחוק דע"כ צ"ל דפליגי באירע לזמן מרובה ורנב"י גוזר אטו לאלתר ובמילתא דלא שכיחא אמרינן בעלמא דל"ג בה רבנן וגם הוא נגד התוס':

גמ' שם וליחוש שמא עשאן בעה"ב תו"מ כו'. ואף דריו"ח לא ס"ל כרנב"י לחוש שמא עשאן היינו להיותו טעם לתחלת התקנה שלא למכרם משום דס"ל דאדרבה ראוי היה לתקן דהמפקיד לא יעשה תו"מ והנפקד יהא רשאי למוכרן אבל השתא דאסרו למכור מפני טעמא דר"כ ולפיכך רשאי המפקיד לעשותן תו"מ מקשה שפיר דניחוש שמא עשאן:

גמ' שם והדביש למאי חזי כו'. שבת (קנד ב):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף