רש"י על בראשית רבה/כ

רש"י על בראשית רבה כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה כ

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  יא  יב  

א  [עריכה]

ס"א איש לשון בל יכון בארץ. בעל הלשון המרבה דברים בל יכון בארץ שעל ידי רבוי דבריו נכשל באומר פיו:

נוטל הקב"ה אלו ואלו. הגוים והישראלים ע"כ:

יצודנו למדחפות. יצודנו הקב"ה במצודה רעה למדחפות:

ב  [עריכה]

נחש זה בעל תשובות. הוא אם אני אומר לו דבר והוא משיבני אתה צוית אותם ואני צויתי אותם מפני מה הניחו צוויך מפני צוויי:

ג  [עריכה]

היה לו לומר כי עשית. מהו כי עשית זאת כל מה שעשית בשביל זאת בשביל חוה שהיה רוצה ליקח:

ד  [עריכה]

ס"א. הלין סלעיא דביה צרען אינון. אותם כתמים שבו הנראים כסלעים קטנים צרעת הן:

ראית מימיך מאחר שאדם מכה את חבירו במקל הוא חוזר ומכה אותו ברצועה וכו'. אין מנהגו של אדם הכועס על חבירו לעשות כך אלא כשמתחיל לכעוס מכה אותו ברצועה וכשתוקף עליו כעסו חוזר ומכה אותו במקל כך היה לו להקב"ה לעשות מכל חית השדה שיולדת לששה חדשים כגון הצבי והשועל שאין צערן גדול כשל בהמה ואחר כך מכל הבהמה שיולדת לשנים עשר חדשים שצערה גדול משל חיה והקב"ה לא עשה כן אלא אמר ארור אתה מכל הבהמה שצערה גדול לא כל שכן מכל חית השדה ומתרץ תני בהמה גסה טהורה וכו'. עד הארי והזאב והנמר והפיל כו' לשלש שנים. נמצאת חיה יולדת לשלש שנים וזמן צער עבורה גדול מן הבהמה וכשהוא אומר ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה נמצא מכה ברצועה ואחר כך במקל שהרי גדול צערן של חיות מצערן של בהמה:

הכלב כחיה לחמשים יום. קים ליה דאיכא חיה שיולדת לחמשים יום:

שהבהמה ארורה מן החיה שבעה. שבע פעמים חמשים הן שנות הלבנה:

כך נחש ארור מן הבהמה שבעה שבע שנים. ע"כ:

ושומט גידים גידי אדמה ואוכל. שיש בקרקע מיני אדמה כעין גידין שקורין ומלש:

לא שמענו בנחש שקולו הולך מסוף העולם ועד סופו משבא למפלתה של בבל הוא אומר קולה כנחש ילך (ירמיה מו) מכאן שקולו של נחש וכו':

ה  [עריכה]

אל תקרי יעבדוהו אלא יעבידוהו. מכל שבטי ישראל. והכי משמע קרא אותו שיהיה קודם לכן עובד העיר לעתיד גם כן ישתעבדו בו כל שבטי ישראל כבתחלה:

ס"א. אמרי ארבע ארבעתן היו אומרים דבר זה:

אותה צדקת. שרה:

כמה כרכורין כרכר. כמה גלגולין מגלגל הקב"ה כדי להשיח עמה:

לפי שאמרה שרה לא צחקתי כי יראה השיב לה המקום לא כי צחקת:

כל שהוא במעי אמו. מאתים ושנים עשר כמנין הרב"ה הוא חי ע"כ:

או לרע"ג. כמנין תשעה חדשים הן ועיבוריהן כמנין ההריון בגימטריא:

ס"א. לא שמעתי באורייתא ע"כ. אמר ליה למה לית את סביר אמר ליה דהא חמרתי מעברה ובעיא למילד ואני מתירא שמא תצטנן ותמות וכו':

ו  [עריכה]

אין פוחתת מימות הלבנה. שלש מאות וארבעה וחמשים ואין מוספת מימות החמה שס"ה:

א"ל להלן בדקה. וכאן בגסה אמר ליה חיה טהורה כבהמה טמאה מה זו אינה פוחתת ואינה מוספת כך חיה טהורה כך כתוב במסכת נדה ירושלמי אמר ליה והרי בקרות של רבי יש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו אחר זמן אמר ליה להלן בטהורה וכאן בטמאה:

ס"א בדקה תספור ירחים תמלאנה ובגסה פעמים מוספת ופעמים פוחתת דהא בקרות של אנטונינוס וכו':

והרביעו ממנה בקרות של רבי. בזמן אחד בפ"א וכו' אמר ליה להלן בטהורה וכאן בטמאה ובמסכת נדה ירושלמי כתוב כך אמר להלן בדקה וכאן בגסה:

אמר ליה טהורה כבהמה טמאה מה זו אינה פוחתת ואינה מוספת אף חיה טהורה מדקתני חיה טהורה כבהמה טמאה מה זו אינה פוחתת ואינה מוספת אמר ליה והרי בקרות של אנטונינוס וכו':

וכאן בגסה. וגסה פוחתת ומוספת:

אמר ליה להלן בטהורה. כגון בקרות פרים ופרות מודינא לך שפוחתת ומוספת וכאן בטמאה שאינה פוחתת ומוספת לכך מתירא אני מן חמרתי ע"כ:

אמר רבי אלעזר נוח לו לאדם לגדל לגיון א' של זיתים בגליל ולא לגדל תינוק א' בארץ ישראל. לפי שמתפרנסים בצער ובדוחק:

בגליל. שם גדלים זיתים:

ז  [עריכה]

ואין תשוקה של הקב"ה אלא על ישראל שנאמר ועלי תשוקתו. תאותו תשוקתו אף ע"פ שאנו תשים:

ס"א מדוככים ונשומים ע"כ לו אנו מקוים:

לפי שרפרפה. הרהרה הנדר בלבה ולא הוציאה בפה תביא קרבנה מרופרף קל ורפי:

יכול ממשלה מכל צד. יהא מושל עליה בכל ענינים שירצה אפילו למשכנה תלמוד לומר לא יחבול רחים ורכב (דברים כד ו) שאינו יכול למשכנה:

ס"א. כי נפש הוא חובל. נפש שעתיד לצאת ממנה הוא חובל ע"כ:

מעשה באשה אחת משל בית טוורינוס שהיתה נשואה ללסטים אחד כיון שבא דבר אצל חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה. רמזה להם שאע"פ שהיא חשובה כמנורה של זהב והוא רק כנר של חרס שעל גבה אעפ"כ היתה אוהבת אותו:

ח  [עריכה]

ותאכל מן העץ. היא מסייע לההוא דרבי אבא דמן עכו אתרוג היה שאיזו אילן שעצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג:

אשר צויתיך לאמר. להזהיר את הבהמה ואת החיה והעופות שלמי היה לו לומר כי אם להן והלא לא היה בעולם אלא הוא:

ט  [עריכה]

הקיש גאולה לפרנסה. דכתיב האלהים הרועה אותי וסמיך ליה המלאך הגואל אותי וגו':

מה גאולה פלאים. דכתיב נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף וכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז טו) אף פרנסה פלאים דכתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו (תהילים קלו) וכתיב באותו מזמור נותן לחם לכל בשר:

ס"א. פרנסה על ידי הקב"ה. שנאמר האלהים הרועה אותי (פרשת ויחי):

הכי גרסינן רבי יהושע בן לוי אומר גדולה כקריעת ים סוף דכתיב לגוזר ים סוף לגזרים (תהילים קלו) וסמוך ליה נותן לחם לכל בשר:

יא  [עריכה]

דבר אחר גדולה מקריעת ים סוף. שזה לישראל בלבד ופרנסה לכל באי עולם דכתיב לכל בשר:

קוץ. זה קונדס ודרדר זה עכבית ויש שמחליפים קוץ זה עכבית ודרדר זה קונדס שהיא עשויה דרין דרין שורה שורה:

שאדם משליף שדהו ואוכלה עד שהוא עשב. שבלים רכים והיינו דאמר ריש לקיש במסכת פסחים אשרינו אם עמדנו בראשונה ואכתי לא פלטינן מנייהו דקא אכלינן עשבא דדברא:

נוח לו. אם עמד בקללתו הראשונה שיהא אוכל עשב ולא יהא טרוד אחר מזונותיו:

ס"א. אף הילוך מעים שלשול כדרך הארץ שאין לו שלשול יותר מדאי אף הוא יפה לחולה:

קומץ עפר של אדמה. אממנה לוקחת קאי:

תלך. אין כתיב כאן אלא תשוב דמשמע שאע"פ שתלך אל עפר תשוב. ע"כ:

ויקרא האדם שם אשתו חוה. ניתנה לו לחיותו ומוצצתו כחויא דבר אחר חיוה לה אדם כמה דורות אבדה:

אמר רבי אחא. חויא חיווייך הנחש שלך שהשיא אותך לחוטא ואת חוויא דאדם שעל ידך חטא:

כי היא היתה אם כל חי. רשב"י אמר שעולה עם כל חי שאם העשיר בעלה עולה עמו. דאם הכניסה לו ארבע שפחות היא בטלה מאותן שבעה מלאכות שמנו חכמים שהאשה חייבת לעשות לבעלה ואינו יכול לומר לה והלא לא הכנסת עמך שום שפחה שנאמר אם כל חי עם חיות שלו היא נהנית כמו כן העני אינה יורדת עמו שאם הכניסה לו כמה שפחות והעני ומכרן אע"פ שאמרו חכמים שכל זמן שאין לו שפחות חייבת לעשות לבעלה במקום שפחה זו כיון שהכניסה לו עכשיו שמכרן יושבת בקתדרא לפי שאינה יורדת עמו דכתיב אם כל חי עם החיות ולא עם המיתה ואין לך מיתה גדולה מעוני:

בשבט אנשים. זה הדד ורזון בן אלידע במדרש רבי תנחומא:

ס"א. דכתיב בהעוותו וגו' וכתיב ויולד בדמותו כצלמו מכלל דעד השתא לא אוליד בצלמו כדמותו כי אם בדמות אנשים:

מאן דאמר רוחוי דביתא טבין. שדים הדרין בבית טובים הן משאר שדים היינו טעמיה משום דרבין עמיה. גדלין עמו ונהנין משלו להכי אוהבין דרי בית ואין מזיקין אותן:

רוחוי דחקלא. הדרין בשדות דלא רבין עמיה ולא נהנים ממנו:

דחכמין יצריה. יודעין ומבינין זדון לבו ולפיכך מזיקין אותו. ע"כ:

יב  [עריכה]

שהן דומין לפנס. מאירין כעששית ומתוקנים כשאר מלבושים של בני אדם כיצד רחבין מלמטה וצרין מלמעלה:

יצחק רביא אמר. חלקין כצפורן ונאים כמרגליות המאירה ולמה קורא אותן כתנות עור שהן דבקין לעור ומפרש במדרש רבי תנחומא שהן דבוקין על בשרו של אדם ואינו מרגיש שכל כך הם דקים:

ס"א אגיאה אגניא. כולן בגדים משובחים הן ופירושו לא שמעתי:

בכורות משתמשין. לעבודה ע"כ:

ר' שמואל בר נחמן אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו. ולמה קורא אותם כתנות עור שהן באין מעור משער גמלים וארנבת:

לפום חילך אכול ופרא ממה דאת לביש. פרא כמו פחות פחות ממה שיש לך לבוש:

ויתיר ממה דאת שרי. יותר ממה שיש לך עשה בית דירה שלך:

לפום חילך אכול. מכל עץ הגן אכול תאכל פרא ממה דאת לביש ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ומעיל היה יכול לעשות ולא עשה. ויתיר ממה דאת שרי שהרי שניהם בכל העולם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף