רש"י כתב יד/בכורות/נז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
רש"י (כתב יד)
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י כתב יד TriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png נז TriangleArrow-Left.png ב

מכאן ועד סוף המסכת נמצא נוסחא אחרינא בכל הפי' של רש"י ז"ל שבידי וז"ל:

במקומינו. כשהבהמה מתה מחמת לידה מפשיטין אותה ומלבישין אותה בעורה:

את החיה. הולד כדי שיתחמם ומעלה כאילו היתה אמו חיה:

נתגלה טעמא של חזירים שבמקומינו. לייטונא"ש המו חזרת מהפך מאכל:

קליפי עלים. קליפה של עלים:

בית המסס. צנפי"ץ בלע"ז שכולו עשוי קליפות קליפות:

על חודו. זו אצל זו עברו על עביו כעין שנפל שהיה עביו חד ועגול וכ"ש אם היה משופה בנסורת כגון נסר היה עדיין רחב יותר:

בר יוכני. עוף גדול:

נטבעו ס' כרכים. בחלבון וחלמון שלה:

ומי שדייא ליה. לביצתו לאיבוד:

והא כתיב כנף רננים נעלסה. ודרשי' נעלסה נוטריקון במסכת מנחות בפ' ר' ישמעאל [סו:] נושא עולה ומתחטא. מתחטא לשון ירידה:

ההיא. הביצה שנפלה מוזרת הואי שאין אפרוח גדל בה והשליכתו מדעתה:

מתני' ג' גרנות למעשר. בג' פעמים בשנה הבהמות מתעשרות. ובגמ' מפ' טעמא:

פרוס הפסח. בגמ' [נח.] מפרש ט"ו יום קודם הפסח דהיינו יום אחרון של אדר וכן פרוס עצרת ט"ו יום קודם וכן פרוס החג דהיינו יום אחרון של אלול:

(ט"ו) [כ"ט] באדר. מפ' בגמ' [שם] במאי פליגי ומאי טעמייהו:

בא' בניסן. י"ד קודם לפסח:

ולמה אמרו בכ"ט באלול. דהוי ט"ו ימים ולא אמרו בא' בתשרי י"ט הוא ואי אפשר לעשר כדמפרש בגמרא [שם] לטעמא דכולא מתני':

מתעשרין לעצמן. משום ספיקן:

כל הנולדים וכו'. הך סתמא כר"א בר' שמעון:

חמש לפני ר"ה וכו'. אגב דבעי למתני ה' לפני הגורן וה' לאחר הגורן מצטרפין תנא נמי הא:

לא ישחוט. דטבל' בגורן מדרבנן ואם שחט פטור דלא אשכחן בטבל מעשר בהמה לא לאו ולא מיתה:

[גמ'] לקבל חרפי ואפלי וקייטי. כנגד שלשה זמנים שהבהמות יולדות אותן הממהרות לילד קרוי חרפי ויולדות בתחלת החורף ומתעשרות בניסן ואפלי בעצרת ואותן היולדות בקיץ ולדותיהן מתעשרות בפרוס החג:

מאי שנא הני בהני זמני. טפי מחדש אחר קודם הפסח ועצרת וחג:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון