רש"י/שמואל א/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png שמואל א TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה[עריכה]

בארץ צוף. בארעא דבה נביא:

צוף. כמו 'צופה':

פן יחדל אבי מן האתונות. שתגדל דאגה שלנו עליו, עד שישכח את האתונות:

ודאג. איטוביטאר"ה בלע"ז:

ו[עריכה]

את דרכנו. מעשה האתונות מה נהיתה בם, שבשבילם הלכנו את כל הדרך הזה:

ז[עריכה]

ומה נביא לאיש. תרגם יונתן: אם מקבל ממון, מה נעול לגברא. לא היה שאול מכיר במעשיו של שמואל, וסבר שישאל שכר:

ותשורה. תרגם יונתן: ומדעם דכשר, לשון יושר. ומנחם פירש: 'תשורה', לשון תקרובת, ראות פני מלך ואדם חשוב, לשון אשורנו (במדבר כד יז), ונראין דבריו:

ח[עריכה]

רבע שקל. זוזא חדא דכספא:

ט[עריכה]

לפנים בישראל. הסופר כתב זאת, ואין זה מדברי נער שאול:

כי לנביא היום. למי שקורים אותו נביא היום, היו קורים לפנים 'רואה':

יג[עריכה]

כבואכם העיר כן וגו'. מאריכות היו בדברים, כדי להסתכל ביופיו של שאול:

הבמתה. תרגם יונתן: לבית אסחרותא. משחרבה שילה הותרו הבמות, והיו מקריבין שלמים בבמה, ואוכלים יחד:

כי הוא יברך הזבח. תרגם יונתן: 'ארי הוא פריס מזונא', בוצע על המזון, על השלמים מברכין באכילתם: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח:

כהיום. כאשר היום קיים:

יז[עריכה]

יעצר בעמי. ימשול, (ספרים אחרים אינו) כמו (דברים לב לו): עצור ועזוב. כך דרך המושל, לעצור העם במלחמה, שלא יתפזרו ולא יתפשטו זה מזה, ולעצור בכל אחד מעשות רעה בלשוננו קורין 'מעצור', קירשטני"ר בלע"ז:

יח[עריכה]

ויגש. תרגם יונתן: וערע:

כ[עריכה]

ולמי כל חמדת ישראל. כאן בא לרמוז לו דבר המלוכה:

כב[עריכה]

בראש הקרואים. במקום מסיבת הגדולים, כי בדרך מסיבתן היה ניכר איזה מקום מיסב הגדול:

כג[עריכה]

אשר אמרתי אליך. לפי שידע שמואל שיבא שאול, צוה לתת לו מנה יפה לצרכו:

כד[עריכה]

את השוק והעליה. את השוק והירך שעליה:

הנה הנשאר. מן המנות של הקרואים, והוצב לבד לצרכך:

שים לפניך אכול. בפרק אחרון דזבחים (קכ א): קיימא לן חזה ושוק בבמה גדולה, ואין חזה ושוק בבמה קטנה, לפיכך הותר לאכול לשאול:

כי למועד שמור. כי למועד האכילה היה השוק הזה שמור לצרכך:

לאמר העם קראתי. אמירתי היתה לטבח העם, קראתי לסעודה, ויודע אני מספרם, והזהר במנותם, ונתתי לו המנות למספרם, וזו שמורה לצורכך:

כה[עריכה]

וידבר עם שאול על הגג. מוכיחו ומלמדו ליראה את הקב"ה:

כז[עריכה]

ויעבר לפנינו. וילך ברחוק ממנו, ולא ישמע את דברינו ויעבר. הנער לפניהם, ולשאול אמר: ואתה עמוד עמדי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף