רש"י/שופטים/ו
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויעשו הרע. עד כאן נאמר 'ויוסיפו', שהיה נצבר חטא על חטא, אבל בשירה זו נמחל להם כל אשר עשו, ועכשיו מתחילין לחטוא, כך נדרש באגדת תהלים (מדרש תהלים יח ו):
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
המנהרות. (תרגום:) מטמוריתא, ובלשון לע"ז: וודו"ש, ועל שם שעושין בהם מאור קטן במקום שאין ניכר קוראן מנהרות, לויישיט"ש בלע"ז:
מערות. גרוטי"ה בלע"ז:
מצדות. פליישדי"ץ בלע"ז, על שם שעושים ביערים על ידי הפלת האילנות סביב סביב:
ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הם ומקניהם. לרעות את התבואה:
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
איש נביא. זה הנביא הוא פנחס, ב"סדר עולם" (פרק ב):
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אבי העזרי. מבני אביעזר בן גלעד בן מנשה:
וגדעון בנו. אביו היה חובטן והוא כוברן, אמר לו: אבא, זקן אתה ואם יבאו המדינים לא תוכל לנוס, לך אתה ואני אחבט:
בגת. בקורות בית הבד:
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ה' עמך גבור החיל. שנתן לך כח כזה:
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויש ה' עמנו. ואם יש ה' עמנו, למה מצאתנו וגו':
אשר ספרו לנו אבותינו. פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהילים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו:
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויפן אליו. הקדוש ברוך הוא בעצמו:
בכחך זה. בכח הזכות הזה שלמדת סניגוריא על בני, כך דרש רבי תנחומא (מדרש תנחומא שופטים ד):
טו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנה אלפי. האלף שאני נמנה בו להיות תחת שר האלף, הוא האלף הדל בכל אלפי מנשה:
יז[עריכה | עריכת קוד מקור]
שאתה. כמו שאתה:
יט[עריכה | עריכת קוד מקור]
קמח מצות. למדנו שפסח היה, יום תנופת העומר, לכך נאמר (לקמן ז יג) והנה צליל לחם שעורים מתהפך וגו':
והמרק. והרוטב:
כב[עריכה | עריכת קוד מקור]
אהה. לשון דאגה, כלומר מה תהא עלי:
כי על כן ראיתי. כי על אשר ראיתי מלאך ה', לכך אני דואג וצועק 'אהה':
כד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויקרא לו. גדעון למזבח:
ה' שלום. ה' הוא שלומנו:
כה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פר השור. פר הבחור, שהשור בן יומו קרוי שור:
ופר השני. (תרגום:) ותורא תנינא:
שבע שנים. (תרגום:) דאיתפטם שבע שנין לעבודה זרה. שמונה דברים הותרו אותו הלילה: מוקצה, אשרה, ולילה, ובמה וכו', כדאיתא בתמורה (כח ב):
כו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראש המעוז. ראש הסלע:
לא[עריכה | עריכת קוד מקור]
האתם תריבון לבעל. בשביל הבעל:
תושיעון אותו. תנקמו נקמתו, וכן (שמואל א, כה לב): והושיעה ידי לי, דדוד בנבל:
אשר יריב לו. בשבילו:
עד הבקר. עד הבקר המתינו:
אם אלהים הוא. יריב הוא לעצמו ריבו ונקמתו, וכדי לדחותם עד שיברח גדעון היה אומר כן:
לב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ירב בו. בגדעון אצל ריב נופל עם, או את, או בו, כמו (בראשית לא לו): וירב בלבן, אבל 'לו' אינו נופל על הלשון, וכל 'לו' הכתובים כאן 'בשביל' הם:
לד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רוח ה'. רוח גבורה:
ויזעק אביעזר. כל המשפחה:
לח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויהי כן. שהיה טל על הגזה לבדה יותר מבשאר מקומות, כמו שהוא אומר (פסוק לז): מלא הספל מים, אבל 'על כל הארץ חורב' לא נתקיים, שהברית כרותה לטל שאינו נעצר (תענית ג א):
ויזר. לשון מכבש, וכן (ישעיה א ו): לא זורו ולא חובשו, לא נחבשו להוציא הלחה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
