רש"י/שבת/קנו/א

רש"י שבת קנו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי יוסי בר יהודה היא. (דאי רבי לא מהני ליה שינוי דמנתינת מים מיחייב אפילו במידי דלאו בר גיבול כדאמרינן גבי מורסן אבל לרבי יוסי בר יהודה) דאמר עד שיגבל הכא גובלין כלאחר יד כדמפרש ואזיל והנ"מ הוא דקא משני:

שבוחשין. בתרווד דהיינו גובלין:

ושותים זיתום המצרי. דבלאו רפואה נמי משקה הוא דתנן כל המשקין שותה אדם לרפואה (לעיל דף קט:):

בעבה. אין גובלין ברכה בוחשין שאין זו לישה:

בחול נותן החומץ כו'. כלומר כן דרכו בחול:

לגבלא דבי נשיה. שומר בהמות אביו ומגבל מאכלן:

דקא גביל. מורסן ע"י שינוי:

בטש ביה. דהא לכולי עלמא אבל לא גובלין תנן:

גובלין. מורסן ע"י שינוי כדמפרש ואזיל והוא דקא משני:

ולא מספין. לתורי אין מאמירין אותן:

ודלא לקיט בלישניה. עגל קטן שעדיין לא לומד לאכול:

והני מילי. דאמרן דמותר לגבל מורסן:

שתי וערב. פעם אחת מוליך המקל שתי ופעם אחת ערב:

מנערו לכלי. והוא מתערב מאליו:

אפינקסיה. לוחות קשורות זו עם זו כאותן של סוחרים:

אמרית קמיה רבי. רבי לוי משתעי דהוא אמר קדם רבי על הנך אינשי דגבלין שתיתא:

מהו לפרק. לתת מתוך כלי שלפני בהמה זו ולתת לפני חברתה:

חדא קמי חדא. מילתא באפי נפשה היא חדא מדה שרגילין לתת לפני בהמה מותר לתת לפניה בשבת וכן תרתי קמי תרתי האוכלות באבוס אחד:

אבל תלתא קמי תרתי. הואיל ובחול לא יהיב להו כי האי הוי טרחא דלא צריך וכ"ש תרתי קמי חדא:

מדר' יוסי בר יהודה. בר פלוגתיה דהוה שרי לעיל אף בעבה ועל ידי שינוי והיו נוהגין כמותו:

האי מאן דבחד בשבא. הנולד באחד בשבת:

יהא גבר ולא חדא ביה. יהא אדם שלם במדה אחת יהא ולא אחת בו ממדה אחרת ולקמן מפרש לה ואזיל:

והוא ריש גנבי. דמאן דבחד בשבא יהא ראש כמו שהיום ראש למעשה בראשית מיהו שמע מינה דנולדים בו צדיקים ורשעים:

דאיפליגו מיא. כך הוא יבדל מכל אדם:

זנאי. נואף:

דאיברו ביה עשבים. דכתי' (בראשי' א) תדשא הארץ והוא דבר שפרה ורבה מאד וממהר לגדל ולצמוח דהוא ענין פריצות אשווי"א בלע"ז [ל"א] דלא כתיב למינהו בעשבים בצוויים (ועוד) שיוצאין בערבוביא ויונקין זו מזו:

ונהיר. זיותן:

דאיתלו ביה מאורות. וכתיב ותורה אור:

דאיברו ביה דגים ועופות. שאין טורחין לאוכלין אלא ניזונים בחסדו של הקב"ה:

חזרן. מחזר אחר מצות:

חזרן במצות. שכן דרך ע"ש לחזר אחר מצות שבת:

וקדישא רבה יתקרי. שיהא פרוש וקדוש דכתיב (שמות כ) ויקדשהו:

אמר להו רבי חנינא. לתלמידים שקראו פנקסו של ר' יהושע:

מזל שעה. ז' מזלות הן המשמשין את השעות חנכ"ל שצ"ם חמה היינו חמה ממש והוא אחד מן המזלות וכן לבנה והשאר הוויין כוכבים:

זיותן. כשמש המאיר:

אכיל מדיליה. כשמש שאינו מסיג גבול רעהו למשול בלילה:

ורזוהי גליין. אין לו רשות לכסות סודו ונסתרותיו אלא כשמש הזה שהוא פומבי לכל:

דתלי ביה נורא. אש תלוי באותו מזל יצר של תשמיש בוער כתנור:

מזל כוכב. הוא סופר של מזל חמה לכתוב דרך הילוכו ותקופותיו ומצוי אצלו תמיד:

סביל מרעין. כלבנה זו שמתנוונה והולכת:

בנאי וסתיר. כלבנה זו שגדילה ומתמעטת:

אכיל לא דיליה. כלבנה המסגת גבול החמה למשול אף ביום:

ורזוהי כסיין. כלבנה שאינה מאירה:

דבשבתאי. מזל כוכב ששמו שבתאי:

בטלין. כמו לא ישבותו (בראשית ח):

צדקן במצות. צדקה לעניים דקרי ליה מצוה (בכל) לשון אגדה:

גנבא. ליסטים ההורג נפשות:

אומנא. מקיז דם:

עניש. בני אדם העוברין על דבריו:

מזל מחכים. לפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים ויש מזל לישראל שאין תפלה וצדקה משנה את המזל:

אין מזל לישראל. דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:

איצטגנינות. חכמת המזלות:

צא מאיצטגנינותיך. היינו דכתיב ויוצא אותו החוצה חוץ מאיצטגנוניתו:

דקאי

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף