אילת השחר/שבת/קנו/א

אילת השחר שבת קנו א

דף קנ"ו ע"א

א"ר חסדא על יד על יד. החזו"א (סי' נ"ח סק"א) נתקשה דהרי בעושה מעט לחוד אין כאן שינוי, ואיך כשעושה מעט מעט מותר. ופירש דמיירי ששופך מים על הרבה קמח קלי בלי לגבל ואח"כ נוטל מעט מעט ולש אותו בפני עצמו וזה השינוי, וצ"ע שמעמיד הגמ' באוקימתא כ"כ דחוקה.

ודלא לקיט בלישניה. ופירש"י עגל קטן שעדיין לא לומד לאכול. מבואר שצורת האכילה של בהמות הוא דבר הנצרך להתרגל ולהתלמד, [במשנה באבות (פ"ה מ"א) שנינו בעשרה מאמרות נברא העולם, והמאמר העשירי הוא ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל ירק עשב לאכול, מבואר שענין זה הוא "בריאה", שעל כך אמר נברא העולם, והביאור בזה שהקב"ה טבע בצמחים טבע שמזין את האדם כפי הנצרך לו, וכל בעל חי יש לו את המאכל המיוחד לו ואינו אוכל מאכלים אחרים, וכשאוכל מאכל שאינו ראוי לו הוי שינוי, וחייב חצי נזק, כמבואר בב"ק (דף י"ט ב')].

מהו לפרק. רש"י פירש לתת מתוך כלי שלפני בהמה זו ולתת לפני חבירתה. וצ"ב מאי קמ"ל, ולעיל (דף ק"מ ב') תנן נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה אחרת, וקמ"ל שאינה קצה במאכל הניטל מלפני בהמה אחרת, ואינו מטלטל מידי דלא ראוי, ואפשר גם כאן הוא הכוונה, ועיין חידושי הריטב"א.

אלא אי כולי לטיבו אי כולי לבישו. המהרש"א פירש דודאי לא נגזר עליו טוב או רע, אלא נגזר עליו שיהא ראש לפי בחירתו, והוא בבחירתו יכול לבחור אם להיות ראש הגנבים או ראש בתורה. והנה ודאי שיש בחירה גם על הגניבה לא להיות ראש הגנבים, אלא הכונה שאם ירצה להיות ראש, הרי הוא יכול להגיע בקלות להיות ראש הגנבים שמזלו גרם, וכן להיות צדיק. ומה שאמר אנא מלך אפשר דהיינו ראש ישיבה שהוא נקרא מלך כדאיתא בהוריות (דף י"ד א') מלך רבה. ויש שני סוגי רצונות, יש רצון להיות גנב, ויש שאיפה ורצון להיות ראש בתורה, וזו תאוה כשרה.

האי מאן דבארבעה. ויל"ע במי שנולד בין השמשות אם יקבל כיום שלישי או כיום רביעי. והנה כלפי הקב"ה אין בין השמשות, כדאמרו בב"ר (פ"י), ומיהו שנינו באבות (פ"ה מ"ו) עשרה דברים נבראו בין השמשות, הרי שגם הקב"ה נוהג בהנהגה שהוא כזמן לעצמו.

האי מאן דבמעלי שבתא יהא גבר חזרן. בזמנינו אנו רואים שיש אנשים נולדים ביום שישי ואינם מחזרים אחרי מצות. ופשוט שלעולם לא נשלל הבחירה, אלא הכונה שיש נטיה לדבר זה. והעירו, ממה שאמרו בנדה (דף ט"ז ב') שהקב"ה גוזר על הטפה אם יהא חכם או טפש וכו', ולא תלוי כלל במזלות, אלא כל אחד יש לו גזירה עצמית.

האי מאן דבחמה כו'. עיין רש"י עירובין (דף נ"ו א') שכתב דבתחלת ליל רביעי שאז נתלו המאורות שולט מזל שבתאי, וצ"ע שתליית המאורות לא התחיל עם חמה שהיא העקרית, ועכ"פ כאן לא התחיל כפי סדר תליית המאורות, אלא כפי החשיבות, ועיין מהרש"א.

משום דספרא דחמה הוא. והנה מאן דנולד בחמה עצמו לא אמרו עליו שיהא חכם, וכשנולד בספרו של חמה יהא חכם.

האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא. וקשה דלפי"ז שביעית מהאנשים בעולם הם או רוצחים או שוחטים וכו'. ובאנשים אפשר דאה"נ שיש כ"כ הרבה רוצחים בעולם, אבל אין לתלות כ"כ בשוחטים ומוהלים דמה נאמר בנשים שהם לא שוחטים ולא מוהלים, אמנם בנשים קשה גם לומר ששביעית מהם כאלו רשעיות שהורגות, וכן קשה לאידך גיסא דאמר מי שנולד בצדק יהא צדקן, וא"כ שביעית מן העולם הם צדיקים, ואנו לא רואים כן [וצ"ל כמשנ"ת לעיל (ד"ה האי מאן דבמעלי שבתא) דהכונה רק שיש לו נטיה לזה אבל אין נשלל הבחירה].

עניש וקטיל. לא נתפרש אימתי קטיל, ואפשר לפרש דקאי אהא דאיתא במגילה (דף ז' ב') קם רבה ושחטיה לרבי זירא. שוב הראו בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' קפ"ה) שכתב דהכא ע"כ היה קודם אותו מעשה, דאל"כ היה לו לומר שזהו מה דאושיד דמא, אבל באמת אינו מוכרח שלא זה מה דאמר לו.

ורש"י כתב עניש בני אדם העוברים על דבריו. והנה ארבע מיתות בי"ד לא היה בזמנו, וגם מלקות לא היה, ואפשר הכונה למכת מרדות. ומה שאמר "וקטיל" אין הכונה למיתה ממש, אלא מלקות הוא ג"כ כעין מיתה, דמה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא.

אין מזל לישראל. ופירש"י דע"י תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה. על פי זה מצינו לפרש מה שמברכים בשמחה איש לרעהו "מזל טוב", שאפי' אם מזלו רע ישתנה לטובה, שיתכן שינוי מרעה לטובה, אבל אם כבר מזלו טוב אין טעם לברכו במזל טוב, שהוא כבר במזל טוב. ואי' בספרים [בשם ספר השם לבעל הרוקח] דמי שעושה עבירה חמורה [מוז"ל] יורד מזלו מטובה לרעה.

נסתכלתי באצטגנינות שלי כו'. הנה ביבמות (דף ס"ד א') אמרי' דאברהם ושרה טומטמין היו, ומ"מ תלה הדבר באצטגנינות, משום דכיון שנולד במזל זה לכן היה טומטום.

שאין מזל לישראל. ואף להסוברין [עי' ספר פרשת דרכים לבעל המשנה למלך] שקודם מתן תורה היה להם דין גוים, מ"מ היה צדיק, ועיקר מה דקאמר שע"י צדקות אפשר לשנות המזל. וכן מה דאמר שמואל להלן אי בר ישראל הוא אזיל ואתי, היינו אם הוא צדיק, אלא שסתם בר ישראל הוא צדיק, כדכתיב ועמך כולם צדיקים.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א