רש"י/שבת/קמו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כשבא נחש על חוה. כשנתן לה עצה לאכול מן העץ בא עליה דכתיב (בראשית ג יג) הנחש השיאני לשון נשואין:
גרים מאי. שלא היו על הר סיני מהיכן פסקה זוהמא:
מזלייהו הוו. בסיני וכל שעמדו על הר סיני נתקדשו ונטהרו ונתרפאו מכל מום ואף עורים ופסחים שהיו בישראל כדתניא בספרי:
ופליגא. הא דאמרן דלא פסקה זוהמא עד סיני:
מתני'. שובר אדם חבית. מליאה גרוגרות בסכין או בסייף לאכול ממנה גרוגרות דאין במקלקל שום איסור בשבת:
ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי. לנוקבה יפה בפתח נאה:
אין נוקבין מגופה. הדבוקה בפה החבית לעשות נקב אלא נוטל את כולה אבל כי נקיב לה מתקן פתחא:
וחכמים מתירין. דאין דרך פתח לחבית בכך:
ולא יקבנה מצידה. בגמרא מפרש לה:
שהוא ממרח. ויש כאן משום ממחק:
בערב. מדינה:
מחטאת. שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב:
גמ' לא שנו. דשובר החבית ומטלטל הסייף לכך:
אלא בדרוסות. שהגרוגרות דרוסות בעיגול וחותכין ממנו בקורדום או בסייף ואיידי דמטלטל סייף לחתוך גרוגרות תבר ביה נמי לחבית:
אבל מפורדות. שא"צ לחתכן לא יטלטל סייף לשבור החבית דמתני' ר' נחמיה דאמר אין כלי ניטל אלא לתשמיש המיוחד לו כדמוקי לקמן:
ואינו חושש. ואע"ג דיין לאו למחתכיה קאי:
רבנן היא. דפליגי אדר' נחמיה ואמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך:
חותלות. כלי של כפות תמרים ועושין כמין סלים ונותנים לתוכן תמרים רעים להתבשל:
מתיר. אם הכסוי קשור בחבל:
אבל לא מפקיע. סותר שרשרות החבל בכלי:
ולא חותך. דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו וסכין אינו עשוי לכך:
למיברז. לתחוב פויינדור"א בלע"ז:
בבורטיא. ברומח לתוחבו בדופניה לנקבו:
לעין יפה. להרחיב מוצא היין בנקב גדול מדלא נקיב ליה כדרך הנוקבין נקב עגול ויפה:
התם ודאי לעין יפה קמיכוין. שמרחיב פיה למטה ממגופתה כדקתני מתיז את ראשה שפת פיה:
לפתוחי מיפתח. יטול מגופתה:
למעלה. בראש המגופה התם הוא דשרו רבנן דלאו אורחא למיעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה:
אבל מצדה. זמנין דעבדי לה משום פתחא ואינו רוצה לפותחה למעלה שלא יפול עפר או פסולת ביין:
היינו דקתני ולא יקבנה מצדה. ואמגופה קאי ודברי הכל:
מחלוקת מן הצד. התם הוא דקאסר רבי יהודה משום דאיכא דעבדי ליה פתחא:
אין נוקבין נקב חדש. בכלי:
נקב ישן. שנסתם דכי חוזר ופותח לאו כעושה פתח הוא שהרי עשוי ועומד וסתימתו לאו כלום:
אוסופי נמי קמתקן פתחא. שמרחיבו ויש כאן משום גמר מלאכה:
הבלא. סרחון שלא ימותו התרנגולין:
ואם בא להוסיף מוסיף. ולא גזרינן דילמא אתי לאוסופי בלול של תרנגולין דלא מוסיף איניש עליה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |