רש"י/שבת/ל/ב

רש"י שבת ל ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל יומא דשבתא. של כל שבתות השנים:

הוה יתיב וגריס. שלא יקרב מלאך המות אליו שהתורה מגינה ממות כדאמרינן בסוטה (דף כא.):

סליק ובחיש באילני. מנענע המלאך באילנות להשמיע קול תימה:

וכלבים של בית אבא רעבים. לשתי שאלות הללו הוצרך:

ולא יפה אמר כו'. שלתקנת הכלבים לא הצריכוהו לשנות טלטול נבילה ואת האריה המת אסרו לטלטל אלא על ידי ככר או תינוק ל"א שהקדימוהו תשובת הכלב לתשובת האריה לשון רבותי:

ולענין שאילתא. דמהו לכבות:

דשאילנא קדמיכון. דרך ענוה אמר דהוה ליה למימר דשאילתון קדמי:

קרויה נר. נר אלהים נשמת אדם (משלי כ כז):

מוטב תכבה נרו כו'. לאו מהכא יליף חלול שבת דפיקוח נפש נפקא לן מוחי בהם ולא שימות בהם אלא להטעימן הדבר באגדה המושכת את הלב לפי שהיו באים לשמוע הדרשה נשים ועמי הארץ והיו צריכין הדרשנין למשוך את לבבם:

תחלתו וסופו. וכ"ש שיש עוד בינתיים:

קודם השמש. אם יעמול בתורה שקדמה לשמש יש יתרון:

לצוות. צוותא שולא"ש:

מהולל. משובח:

משחוק שמשחק עם הרשעים. שנותן להם שעה משחקת כדי להאכילן חלקן ולטורדן מן העולם הבא:

שמחה של מצוה. כגון הכנסת כלה:

שחוק. שחוק ממש שאין דעת שוחק מיושבת עליו ואפילו אינו של לצון מ"מ אין בו יישוב:

קלות ראש. לצון:

קחו לי מנגן. מצוה היא להשרות עליו שכינה:

לדבר הלכה. צריך לפתוח במילי דבדיחותא ברישא:

לחלום טוב. אם בא לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב:

נוטפות מר. מרירות מחמת אימה:

ובדחי רבנן. נפתח לבם מחמת השמחה:

מעזי פנים. שלא יזיקוני:

ומעזות פנים. שלא יצא עלי שם ממזרות דהוא עז פנים:

בדברי תורה. מותר לענות כאולתו:

הרה ויולדת יחדיו. ביום שהרה זה יולדת ולד אחר כמו תרנגולת וכיון שמשמשת בכל יום נמצאת יולדת בכל יום דהכי משמע קרא בכל עת שהיא מתעברת יולדת שממהרת לגמור צורת הולד לזמן מועט:

בא ואראך. טרח לענותו כאולתו כדי להעמיד דברי תורה על מכונו:

ליגלג. זו אוולת:

צלף. מין אילן הטוען ג' מיני פירות אביונות וקפריסין ולולבין וכי איתיה להאי ליתיה להאי כדאמר בריש חזקת הבתים:

בר. כמו לשבור בר (בראשית מב) ולענין כלי מילת בר נקי כמו ברה כחמה (שיר ו):

פיסת בר. משמע גלוסקאות שרחבות כמין פס יד ומשמע כלי מילת כמו כתונת פסים:

כמהין ופטריות. שיוצאין כמות שהן בלילה אחד ורחבין ועגולין כגלוסקאות:

נברא בר קורא. סיב כמין לבוש מצוייר גדל סביבות הקור של דקל כשהוא רך קור ענף האילן כשהוא רך יוצא בכל שנה קודם שיתקשה קרוי קור:

שהמרו

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף