רש"י/קידושין/פא/א

רש"י קידושין פא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לאתרויי ביה. שאם יבא עליה אין מים בודקין אותה:

לא שנו. דאמר אשה מתייחדת עם שני אנשים:

שמא יצטרך אחד לנקביו. ובעי להתרחק לצניעות:

דניהוו עליה סהדי. אם יבא עליה ויעידו לפני ב"ד ולא ימחו עליה מגילה:

דלי כרעיך. מהר ללכת שנקדמנה:

כגון אנן. בתמיה:

רבי חנינא בר פפי וחביריו. רבי צדוק ורב כהנא בפ"ק (לעיל קידושין דף מ.):

מלקין על היחוד. מרדות:

ואין אוסרין. אשת איש על בעלה מחמת ייחוד:

לא אמרו. דמלקין:

אתה מוציא לעז. שיאמרו ראוה שזינתה לכך הלקוה והאידנא ליכא מיתת בית דין למיקטלינהו:

מר זוטרא מלקי. על ייחוד אשת איש ומכריז עליה שלא זינתה אלא נתיחדה:

על לא טובה השמועה. מי שיוצא קול עליו שהוא עובר עבירות מלקין אותו דלא טובה השמועה לאו הוא דכתיב בבני עלי אל בני לאו יש כאן על לא טובה השמועה:

אפסרה. קבשטר"א:

ומקרי ליה. קורא לפניו אל בני להודיע שעל לאו זה הוא לוקה:

בעלה בעיר אין חוששין לה משום יחוד. להלקות דמסתפי מבעל השתא אתי:

שקולו דרגא. שאכלו בעליה וירדו רב יוסף ואשתו והוא נשאר בעליה שקולו דרגא מתותי ביבי שלא ירד ויתיחד:

שושבינתיה. בעלת ברית לו:

אנשים בחוץ. בבית החיצון:

ונשים בפנימי אין חוששין משום יחוד. שהחיצונים אין להם דרך לפנים ואיך יתייחד האיש אחד עם הנשים אבל הפנימים יש להם דרך לחוץ הילכך אנשים בפנים ונשים בחוץ חוששין שמא יצא אחד מהם ויתייחד עם הנשים:

איפכא. אנשים בחוץ ונשים בפנים חוששין שמא יכנס האחד לפנים ולא ירגישו בו חביריו אנשים בפנים ונשים בחוץ אין חוששין שמא תכנס היא לפנים ואם תכנס היא לפנים לא איכפת לן דאשה מתייחדת עם שני אנשים ואם אחד מהן יוצא לבין הנשים אין זה ייחוד דמיסתפי שמא יצא אחד מהן אחריו שהרי דרך הפנימיים על החיצונים:

גולפי. מקום קבוצת אנשים ונשים או לדרשה או לחופה היה מסדר קנקנים של חרס הרבה ביניהם שאם יבאו זה אצל זה יקשקשו וישמע קול:

דייר. לשון דרי דרי (מגילה דף יב.) שורות שורות:

דייר קנה. מסדר קנים שהעובר עליהן קולם נשמע:

סקבא דשתא ריגלא. ריעוע של ימות השנה ליחוד ולעבירה ימות הרגל שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע דרשה ונותנים ונושאים זה עם זה סקבא דדרישדור"א בלע"ז כמו דמסקב להו לחמרייהו (ב"מ דף כז:):

אסוקינהו. שצוה עליהם לפדותם ונתנום בעלייתו:

בהדי דקא חלפא חדא מינייהו. שהיתה עוברת אצל פי ארובה שמן העלייה לבית:

נפל נהורא באיפומא. נפל אור בבית דרך פי העליה שהיו פניה מאירות:

וקא סליק. לתובעה:

אפשח. הרחיב ופיסק רגליו לעמוד במקומו בחזקה להתגבר על יצרו:

אמר נורא בי עמרם. הזעיק בני השכונה ליאסף ולבא לכבות הדליקה כדי שיחדל מיצרו שיתבייש מהן:

אתו רבנן. שהיו סבורים שהיה שם דליקה:

אשבעיה. רב עמרם ליצר הרע שיצא ממנו:

מתלוצץ בעבירה. אומר שנקל הוא להתגבר על יצרו אם היו רוצים:

אידמי ליה שטן. דהוא יצר הרע:

בהך גיסא דמברא. לצד השני שמעבר המים:

לא הוה מברא. ספינות המעברות:

נקט מצרא. חבל מתוח משפת הנהר אל שפתו ואוחזין בו לבא על דף קצר המוטל ברוחב הנהר:

שבקיה. היצר לרבי מאיר:

אתכא. על השלחן אוכלין:

וכיבי. ולנ"ץ המוציאין ליחה ומאוסין:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף