רש"י/פסחים/קיט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהר"ם חלאווה חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
לכפול. כל ההלל:
כופל דברים. מעט היה כופל כגון מברוך הבא ולמטה:
נון בנו וגו'. ממשפחת אפרים בן יוסף חשיב ואזיל עד יהושע ולא משכח ברא ליהושע:
מתני' מפטירין. לשון הנפטר מחבירו כשנפטרין מן הסעודה מביאין מיני המתיקה:
גמ' ארדילאי לי. כגון אני שרגיל לאכול כמהין ופטריות לאחר סעודתי:
וגוזליא לאבא. לרב שהיה רגיל לאכול גוזלים לאחר סעודתו ולשון אפיקומן הוציאו והביאו מיני מתיקה:
אין מפטירין אחר מצה אפיקומן. שצריך לאכול מצה בגמר הסעודה זכר למצה הנאכלת עם הפסח וזו היא מצה הבצועה שאנו אוכלין באחרונה לשם חובת מצה אותה שלאחר אכילה ועל כרחינו אנו מברכין על אכילת מצה בראשונה (הואיל ו) [אע"פ שאינה] באה לשם חובה כדאמר רב חסדא לעיל (דף קטו.) גבי מרור דלאחר שמילא כריסו הימנו היאך חוזר ומברך עליו הכי נמי גבי מצה הלכך[1] תרוייהו מברך ברישא והדר אכיל מצה באחרונה בלא ברכה אבל לא מרור דלאו חובה הוא:
- ↑ הלכך אתרווייהו (הגהות הב"ח).