רש"י/עירובין/פו/ב

רש"י עירובין פו ב

מתרת במים. בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

לאידך גיסא. תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

עריבי מיא. ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

אלא קל הוא שהקילו חכמים במים. וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי ה"ג אלא קל הוא כו':

מחצה תלויה מתרת אף ביבשה. הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

המשלשל. טריצ"ר בלע"ז:

מלמעלה למטה. שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

גבוהות מן הארץ שלשה. דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

מלמטה למעלה. שנוגעות בקרקע:

אם גבוהות עשרה טפחים כשירה. ואע"פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

כשם שמלמטה למעלה. מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

כך מלמעלה למטה. די לה באריג עשרה ואע"פ שאינה מגעת לארץ:

אבל שבת דאיסור סקילה. אע"ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

ואם תאמר. הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

מעשה שנעשה בציפורי. על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

ע"פ מי נעשה. והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין (דף לב:) אחר ר' יוסי לציפורי:

ה"ג לא ע"פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה. שכבר נפטר ר' יוסי ול"ג לא ע"פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

ולא הביאו ספר תורה. לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

הכל מודים. ר"א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ"ד פוקקין בו ואע"ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (דף קכה:):

אמרו דבר אחד. הקילו הרבה במים:

גזוזטרא. שהיא למעלה מן הים:

שיש בה ארבעה. מרובעות שהן כ"ד טפחים על כ"ד טפחים:

חוקק

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף