רש"י/עירובין/עג/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ורביעאה רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
מקום פיתא. שהוא אוכל שם:
קייצין. שומרי תאנים השטוחים בשדה ליבשן לקציעות:
בזמן שדרכן ללין בעיר. במקום שאוכלין אע"פ שקדש עליהן היום בשדה יש להן מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר להן כד' אמות:
בזמן שדרכן ללין בשדה. אע"פ שאוכלין בעיר אין מודדין להן אלא מן השדה:
ה"ג דאי ממטו להו ריפתא להתם טפי ניחא להו. הואיל וצריכין לשמור שהרי ישנים שם כל הלילה:
לא שמיע לי הא שמעתא. דאמר רב מקום פיתא גורם רב יוסף חלה ושכח תלמודו והיה אביי תלמידו מזכירו:
מקבלות פרס. וכל אחת יש לה דירה לבדה עמו בחצר:
אוסר בעבדים. שאינן נמשכין אחריו:
בתרע מלכא. בכ"מ שהוא חשיב ליה בתרע מלכא:
תלמיד אצל רבו. דר עמו בחצר ומקבל פרס הימנו מאי:
דרב בי ר' חייא. כשהיה מקבל פרס מבי ר' חייא:
למקום אחר. לחצר אחרת אביי לא שמיע ליה ההיא מתניתא דתניא לעיל [דף עב:] חמשה שגבו את עירובן אי נמי שמיע ליה ומיבעיא ליה הלכתא מאי משום דאוקימנא לה בפלוגתא:
והא אחין. דמתניתין כגבו את עירובן דמי דהא קתני אם אין עמהן דיורין אין צריכין לערב:
הכא במאי עסקינן דאיכא דיורין בהדייהו. ומוליכין דמתניתין אפי' בחצר שלהן קאמר שמערבין עם דיורין שעמהן:
דמגו דהני אסרי. והזקיקוהו לעירוב הני נמי אסרי איש על אחיו אבל שתי חצירות ופתח ביניהם וגבו אלו עירובן לעצמן והותרה חצירן ואלו לעצמן והותרה חצירן או שדרין באחת מהן אב ובניו בלא דיורין אחרים ובאו לערב זו עם זו הואיל ואין אוסר עליהן וליכא מגו אחד נעשה שליח לכולן דיקא נמי דטעמא משום מגו דקתני או שאין עמהן כו' הא יש עמהן דאיכא מגו צריכין וטעמא דרישא משום דיורין הוא:
בבאגא. בית אושפיזא בבקעה:
בייתי. לנים:
בבי רב. בית המדרש ובתוך אלפים אמה הוא:
מבאגא משחינן להו. אלפים לכל רוח ולא מבי רב דבתר פיתא אזלינן או דילמא מקום לינה גורם:
בההיא אנן סהדי. הואיל והוא צריך ללכת מחר לאותה הרוח אי הוה ליה הלילה הזה בית דירה ללון במקום עירוב טפי הוה ניחא ליה:
ה"ג דאי מייתי ליה ריפתא לבי רב טפי ניחא ליה:
האב ובנו הרב ותלמידו כרבים דמו. לענין שתי חצירות זו לפנים מזו ודריסת רגל הפנימית על החיצונה ותנן במתניתין [לקמן עה.] אם היו של יחידים שיחיד דר בפנימית דהויא רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ואם של רבים ולא עירבה פנימית לעצמה דהויא רגל האסורה במקומה אוסרת על החיצונה אפי' עירבה חיצונה לעצמה:
צריכין עירוב. בשאין דיורין אחרים עמהן:
ניתר בלחי וקורה. דקי"ל אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ואת"ל הני כיחידים דמו הכא מי חשבינן שתי חצירות אחת של אב ואחת של בן כחדא חצר ולא מישתרי מבוי דידהו:
ומבוי שלהן ניתר בלחי וקורה. לערב חצירות ואע"ג דאין צריכין מ"מ פתוחות לו:
מתני' (חמש חצירות פתוחות זו לזו) עירבו בחצירות. אף מזו לזו:
ואסורין במבוי. דאין סומכין על עירוב במקום שיתוף: