רש"י/עירובין/מא/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת. אע"פ שאם חל להיות בחול לא יאכל שני תבשילין ולא יאכל בשר ולא ישתה יין עכשיו שהוא שבת אוכל כל צרכו:
בשעתו. שהיתה שעתו עומדת לו במלכותו דמלך והדיוט הוה:
מגולגלת. צלויה רכה:
להראות הלכה. שאין משלימין תענית ערב שבת:
שהוא מפסיק. סעודה:
מבעוד יום. שצריך לאכול מבעוד יום ומקבל תענית עליו משגמר לאכול ואע"פ שהוא שבת:
אבל. באמת:
ומה לי ליכנס כשהוא מעונה. כגון שהשלים בערב שבת תעניתו:
ומה לי לצאת ממנה כשהוא מתענה. שמתחיל תעניתו מבעוד יום:
ואם התחילו. שהתחילו להתענות כ' או ל' יום ונכנסו בהן ימי חנוכה או ראש חדש:
שאין משלימין. תענית בחנוכה וראש חדש להתענות כל היום:
וכן בתשעה באב שחל בע"ש. נמי אין משלימין:
לבטל את דבריו. ולומר משלימין:
חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל. רואה אני בדין ובדת שצריכין אנו להלך אחר דברי הראשונים:
ולא היה אדם כו'. אלמא אין משלימין:
בדורו של רבי יוסי. דהוה בתר הכי שבקוה לדר"ג וקבעו הלכה כרבי יוסי דמותר:
מבני סנאב בן בנימין. משפחה היא משבט בנימין שנפל להן גורל לקרבן עצים בי' באב בימי עזרא ויו"ט היה להם לעולם כדתנן בפרק בתרא דתענית:
לאחר השבת. שהוא עשרה באב והוי יו"ט שלנו:
טעמא דיו"ט. הא בשאר ט' באב היו משלימין אע"פ שכל ט' באב הוי ערב יו"ט שלהם ורבי אלעזר בר צדוק בדורו של רבן גמליאל הוה כדתניא בביצה (דף כב:) א"ר אלעזר בר' צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית ר"ג:
שאני יום טוב דרבנן. כגון האי קרבן עצים הואיל וקל הוא שמתענין בו לשעות כדקתני והתענינו בו לפיכך משלימין בו ערביות כלומר מותר להשלים ערב אותו יום טוב וליכנס לתוכו כשהוא מעונה דהא אפילו בעיקרו מותר להתענות בו קצת היום אבל שבת שאסור להתענות בו קצת לשום תענית אסור נמי להשלים בו ערביות שהמשלים ע"ש מתענה במקצת שבת:
לא שמיע לי הא שמעתא. דקבע עולא לעיל הלכה כרבי יוסי:
את אמרת ניהלן. רב יוסף חלה ושכח תלמודו והיה אביי תלמידו מזכירו:
זו דברי ר' מאיר. דאמר לעיל משום ר"ג מודה היה שאין משלימין וכן ט' באב שחל להיות ערב שבת אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים:
מאי לאו. חכמים אכולהו קיימי בין אחנוכה ופורים בין אערב שבת ומדאגמר' רב לר' יוסי בלשון חכמים ש"מ הלכה כרבי יוסי: