רש"י/עזרא/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רס"ג
רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png עזרא TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

ויגע. כמו והגיע:

החדש השביעי. הוא חדש תשרי ובני ישראל אשר היו בערים מה עשו ויאספו כולם כאחד לירושלים:

ג[עריכה]

ויכינו המזבח על מכונותיו. כדי להקריב עליו קרבנות שהרי היו יראים מעמי הארצות שלא יקנתרום ושלא ילשינום למלך ובנו המזבח לעלות עליו עולות למען ישמעו ויבינו העמים בדבר אשר עשהו ע"פ המלך ועל כן ימנעו מלקנתרם לבניין הבית:

לבקר ולערב. תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים:

ד[עריכה]

ועולת יום ביום במספר. קרבנות החג במספרם כמשפטם:

ה[עריכה]

ואחרי כן. ולאחר הסוכות היו מקריבים קרבנות בכל יום לבקר ולערב:

ולחדשים. ולראשי חדשים היו מקריבים קרבנות של ראשי חדשים:

ולכל מועדי ה'. ולשאר מועדות קרבניהם:

ולכל מתנדב. ולכל אותם המתנדבים נדבותיהם היו מקבלים הכהנים אותם להקריבם ומיום אחד בתשרי התחילו להקריב קרבנות ועדיין לא נבנה יסוד הבית:

ז[עריכה]

לצידונים ולצורים. בני צור וצידון שהיו אומנים לבנות הבית:

אל ים יפוא. דרך הים היו מביאי' אותם:

כרשיון. כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית, כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם, ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ"כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותם:

ח[עריכה]

בחדש השני. הוא חדש אייר:

מהשבי. כל אותן שבאו מהשביה לירושלים:

ויעמידו. העמידו הלוים המשוררים לנצח ולומר שירה לפני הבונים בשעת בניין יסוד הבית:

לנצח. שני נצוחות הללו הם ניצוחי שירה כמו למנצח (בנגינות) מזמור לדוד (תהילים ד א):

ט[עריכה]

ויעמוד ישוע. עמדו ואמרו שירה ביחד סביב עושי מלאכ' יסוד הבית:

י[עריכה]

ויסדו. משקל חזק מן יסוד כמו ויסדו טירותיהם כן וישבו מן ישב ויסדו מן יסד, ומשמעותן ויסדו וישבו, במשקל חזק בשתי יודי"ן אחת פעולה וא' של יסוד ופתרונן היו מייסדים מיישבים:

ויסדו הבונים. והבונים מייסדים את יסוד היכל ה', בשעה שהיו מנצחים בשירתם והעמידו הכהנים מלובשים בגדי כבוד וחצוצרו' בידיהם לתקוע בהם:

והלוים בני אסף. היו משוררים:

במצלתים. כמו (תלים קנ) צלצלי שמע כלי שיר הם:

על ידי דוד. שהיו מנצחים ומשוררים שירות והודיות של דוד מלך ישראל:

יא[עריכה]

ויענו. לשון עניית זמר כמו ותען להם מרים (שמות טו):

ובהודות. ובהודיו':

כי טוב. להודות לה':

וכל העם. שאר עם ישראל:

על הוסד. כל השמחות הללו היו עושים על בנין היסוד אשר הוסד בבית ה':

יב[עריכה]

ביסדו. ביסוד שלו מן שם דבר של יוסד ומן יסד יאמר ביסדו, כמו מן חדש בחדשו מן קדש בקדשו:

זה הבית. כשהיו רואין בניין בית זה היו בוכין מתוך שהיו זוכרים אותו בניין גדול של בית ראשון:

ורבים. אשר לא ראו בניין בית ראשון היו שמחין ומריעין בשמחה בקול גדול מרוב שמחתן שיצאו מגלותן:

יג[עריכה]

ואין העם מכירים. אותן השומעים לא היו מכירים קול תרועה של שמחה מפני קול בכי העם שהרי העם השמחים היו מריעים תרועה גדולה וקול הבכי נשמע יותר ויותר עד למרחוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף