רש"י/עבודה זרה/יז/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דנכיס יצריה. נשחט יצרא אנשי כנסת הגדולה בקשו רחמים ונמסר בידם והרגוהו כדאמרי' בד' מיתות בסנהדרין (דף סד.) כלומר ניזיל בההוא שבילא ולא ניזיל אפיתחא דבי זונות שלא ישלוט בנו יצר הרע:
איכנעו זונות מקמייהו. נכנסו מפניהם לקובתן:
מנא לך הא. דסמכת אנפשך למיתי הכא ולא מיסתפית מיצר הרע:
זימה ומתרגמי' עצת חטאין. עצת הוא תרגום של זימה היא וחטאין הוא תוספת התרגום מפרש שעצה זו רעה היא של חטא אלמא דזימה היינו לשון עצה ותורה נקראת עצה דכתיב (ישעיה כח) הפליא עצה הגדיל תושיה ומשמע תורה תשמור עליך:
מזימה. מן הזנות:
תשמור עליך תורה. דסיפיה דקרא תבונה תנצרכה מזימה תשמור עליך מכל דבר רע והרהור חטא ואנו הולכין הלוך ודבר בדברי תורה:
על ה' דברים. חמש עלילות הן שואלין עלי:
כמי שאין לו אלוה. להגן עליו:
ה"ג מאי ללא:
ר' חנינא בן תרדיון גבאי של צדקה הוה:
מעות של פורים. שגביתי מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים ותנן (ב"מ דף עח:) אין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו:
נתחלפו לי במעות של צדקה. וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים שלא לסעודת פורים ואני פרעתי משלי [את] של פורים ל"א מעות שלי לסעודת פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים ולא חזרתי ליפרע מארנקי של צדקה:
גנבת. גנב ולסטים היית:
מדהא ליתא. כשם שאין השני' בי דהא אין שתיהן באדם אחד כך אין חבירת' בי והאומר לכם עלי שקרן נמצא בדבריו:
מ"ט קרו לך רבי. הרי עלילה שלישית:
טרסיים. גרדיים:
קיבורי. פקעיות לימשיל"ש:
הי דשתיא הי דערבא. איזה של שתי ואיזה של ערב:
אתא זיבורא. זכר אותיבא על דערבא:
ואתאי זיבורתא. נקבה אותיבא על דשתיא והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר:
לבי אבידן. בית שאוכלין ושותין לכבוד עבודת כוכבים ומזבלים זיבול לעבודת כוכבים ומפקחין על עסקיה לידע מה היא צריכה ומתנדבין:
עבדך לחירות. והן גזרו על כך לפי שהוא דת יהודית:
אידמי ליה. לההוא גברא:
בישותיה הוא דקא אחוי. רשעך תראה ותודיע שרשע אתה והוא ינצל ע"י נס:
הוה כתיבא ההוא (יומא) איגרתא. דבעו חשובי רומי לשדורי לקיסר על עסקיהן שדרוה ההוא שעתא בידיה דההוא גברא:
פתקיה. אליהו וזרקו ד' מאה פרסי למען לא ישוב [עוד לביתו] כמו (ר"ה דף כה.) שקל קלא פתק ביה:
עליו לשריפה. למה נענש כך לפי שהיה הוגה את השם באותיותיו דורשו בארבעים ושתים אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ: