רש"י/עבודה זרה/יז/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
והנאך. ישר [הדבר] בעיניך:
לכהן גדול. שפירש מביתו לפני יום הכפורים ללשכת פרהדרין ושם היו מתקנים לו כל צרכיו:
והרשות. שולטנות שנותנין עיניהן בבעלי ממון להרגן וליטול ממונן:
ורבנן. דלית להו האי דבר מינות דיעקב:
לבסוף. היא נבזית בעיני כל ושוכרתן והכי משמע מאתנן זונה קבצה קבצה מאתנן הזונה ובאתנן זונה ישוב להינתן:
ופליגא דרבי פדת. הני ארבע אמות דרב חסדא:
אבי ידייהו. בזרועותיהן:
אבי חדייהו. חזה דרך בני אדם כשיוצאין מבית הכנסת מיד הוא נושק לאביו ולאמו ולגדול ממנו בארכובה או בפס ידיו [משום כבוד]:
שצועקות מגיהנם. על רוב ייסורי גיהנם:
מינות. צועקת הבא תקרובת לעבודת כוכבים:
רשות. צועקת הבא ממון ודורונות וארנונא ומס למלך:
לא ישובון. כל המשתמדים לעבודת כוכבים אחר שנאבקו במינות אינם שבין ואם שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם וזו גזירת מלך עליהם למות:
קלה שבקלות. עבירה קלה שבידה זו היא שעשתה בנה קטן מבנה [גדול בנה] הגדול בא עליה והולידה ממנו בנה הקטן ובאה לקבל דין ולשוב בתשובה:
בזוודתא. תכריכין צידה לדרך (בראשית מב) מתרגמינן זוודין לאורחא ותכריכין הן צידה לדרך מתים:
ה"ג מדקאמרה קלה שבקלות. ולא מתה אתקפתא היא ואיכא דמותבי הכי אמינות אין מעבירה לא והא ההיא דאתיא כו' ומתה ומשנינן מדקאמרה קלה שבקלות מכלל דמינות נמי הוה בה ומשום הכי מתה:
הרגל דבר. תשמיש. הרגל התחלה כמו (אבות פ"ג מי"ג) מרגילין את האדם לערוה ממשיכין [והיינו התחלה]:
הפיחה. רוח:
פצי אפיתחא דעבודת כוכבים. פתוח לפתח עבודת כוכבים כמו (תהלים כב) פצו עלי פיהם: