רש"י/סנהדרין/כג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות יד רמ"ה רמב"ן מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר קרן אורה ערוך לנר רש"ש |
זה בורר לו אחד. משמע זה בורר לו ב"ד אחד שהן ג' וזה אחד הרי ששה ושניהם בוררין להם עוד אחד הרי ט' והיינו דקא מתמה מאי זה בורר כו' הא בתלתא סגי:
גמ' הכי קאמר כשזה בורר לו ב"ד אחד וזה בורר לו ב"ד אחד. וכל אחד פוסל אותו ב"ד שבירר חבירו ואינו רוצה לדון לפניו:
שניהן בוררין להם אחד. כלומר אין יכולין לכוף זה את זה אלא בוררין ב"ד שיתרצו בו שניהם:
ואפי' לוה מצי מעכב. בתמיה:
והאמר ר"א. לקמן בסוף פירקין (דף לא:):
לא שנו. אחד אמר נידון כאן ואחד אמר נלך לבית הוועד כופין אותו והולך לבית הוועד:
[אלא דקאמר מלוה נלך לבית הוועד]. דעבד לוה לאיש מלוה:
כדאמר ר' יוחנן. לקמן בשמעתין:
בערכאות שבסוריא. שלא היו בקיאין בדין תורה הלכך אפי' לוה מצי מעכב:
בי דינא דרב הונא ורב חסדא. דתרווייהו בחד מקום:
ועוד מאי זה בורר. דמשמע דהכי דינא:
יצא דין אמת לאמיתו. דצייתי בעלי דינין דסבר החייב הרי אני בעצמי ביררתי האחד ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהפך והדיינין בעצמן נוחה דעתן להפך בזכות שניהן מפני ששניהם ביררום:
אא"כ יודעין מי חותם עמהן. שמא יחתמו עמהם עד אחד פסול ומבטל עדות כולם ונמצאו אלו בושים:
ורבנן אית להו דרב יהודה. הלכך דעת הדיינין בעינן שיבררו מי ישב עמהם אדם הגון:
ואין נכנסין לסעודה כו'. שגנאי הוא לתלמידי חכמים לישב אצל עם הארץ בסעודה:
[1]זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה. יכול לומר לו לא אדון לפניו[2]:
הכי קאמר אבל אם היו כשרין. שאינם קרובין ולא פסולין אף ע"פ שהן יושבי קרנות נעשו כמומחין:
עד שיקבל עליו בפני ב"ד מומחה. אלמא במומחין מודה ר"מ:
והא עדים כמומחין דמו. אם אינם קרובים או פסולים:
דקבלו עליו בתרי. בתחלת דבריהם קבלוהו עליהם בשנים:
נאמן עלי וכו'. בדיינין קמיירי מדקתני ג' רועי בקר: