חתם סופר/סנהדרין/כג/א

חתם סופר סנהדרין כג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעזה"י חי' סנהדרין פ' זה בורר יום ב' כ"ו אייר מתוקה לפ"ק מקדש תשלח לעזרני באהלך עולמים להתגורר שם ידך תנחני וניב שפתי תברר הערב מדבש והטעימני חי' פ' זה בורר:

ואמר ר"ד כגון דקבלי' עליה בחד. והק' בתו' למ"ל לאתויי הא דר"ד לכאורה יש ליישב כך דאי לא דר' דימי לא הוה ק' מידי דתרוי' אצטריך דממתני' דהכא ה"א משום דא"נ חוזר בו מ"מ נשתייר עליו שבועה דאורי' שהרי ע"א מחייבו שבועה דאורי' ולא נחשדו ישראל לשבע על שקר ולא אמרי' מגו דחשיד אממונא חשיד נמי אשבועתא ומבואר ג"כ במס' שבועות ל"ב א' דע"א מיקרי גורם לממון דקרוב לודאי שלא ישבע ושם ע"ב מוכח נמי דאפי' לשבע על אמת וליטול ממון אין דרך בני אדם בכך כדאמר שם מאן יימר דמשתבעת מכל הלין מילי מוכח דאין הפסד כל כך בחזרתו ממה שקבל עליו בתרי כיון שמ"מ נשאר עליו שבועה דאורי' משא"כ בנאמן עלי אבא שאם חוזר בו פוטר עצמו מכל וכל ה"א דלא מצי הדר בי' ואי אשמעי' נאמן עלי אבא ה"א התם מצי הדר בי' משום דמן התורה לא חזי' לי' דידי' למידי אבל בע"א דמתני' דמדאורי' מחייבו שבועה עכ"פ א"כ השתא נמי שקבלו לממון לא מצי הדר בי' (דוגמ' למאי דמשני הש"ס דחזי לעלמא) ולא הוה מקשה מידי מנאמן עלי אבא לכן מייתי דרב דימי דלקמן לא קבלו עליו אלא בחד ואיכא עוד סהדא בהדי' (לפי סברת התוס' הכא ולקמן דבעדי' איירי ולא בדיינים) וא"נ הדר בי' מ"מ נשתייר עליו שבועה דאורי' וגם האי עדות חזי לי' מדאורי' דע"א מחייבו שבועה ולא קבלו עליו אלא לממון לעדופי מילתא בעלמא ואפ"ה מצי הדר בי' ותרוי' למ"ל ומתורץ ק' התוס' ואולי יש לכוון זה בתי' תו' דקבל עלי' כבי תרי הוה תרתי לריעותא פי' שאינו ראויה מן התורה כלל לשבועה ולא לממון מה שאין כן משנתינו דלא הוה רק חדא לריעותא דלממון לא חזי ולשבועה מיהו חזי ואם זאת כוונתם מיושב ק' המרש"א מה שהק' מג' רועי בקר דהוה נמי חדא לריעותא והשתא ליתא דתרתי לריעותא הוה דלא חזי למידי למידייני מן התורה כלל ודוק. מיהו עוד ק' השתא דמייתי נמי דר' דימי דלמא ר"ד איירי דליכא אלא האי סהדי ואשמועי' דלא קבלי' אלא בחד לחייבו שבועה ולא ממון והשתא מדאורייתא לא חזי למידי ואי הדר בי' לא מחייב שום דבר ואמר ר"מ יחזיר ואצטריך משנתינו להיכא דמדאורי' חזי לשבועה ואי הדר בי' נשתייר עליו שבועה דבהא נמי יחזיר ולק"מ ולע"ד לכן דקדק רש"י ד"ה נאמן עלי כו' לומר דבדיינים איירי דומי' דג' רועי בקר דהשתא מדאוריית' אפי' בדיין א' סגי כדלעיל ג' א' ר"א ברי' דר"א אמר כו' וקי"ל הלכתא כוותי' אלא כיון דיתבי מעיקרא אדעתי' דתלתא שהרי קבל עליו אביו בשלישי אי חזר בו נפסל כל הדין כדלעיל ה' ב' גופא אמר שמואל ע"ש וא"כ ק' שפיר דממתני' נמי שמעי' הך דמדאורייתא חזי לי' לשבועה דאורי' וה"נ הך ב"ד מדאורי' חזו לי' אפי' לממון נהי דמ"מ אשמועי' חידוש במתני' דלקמן דכיון דהדר בו מהדי' ה"א ממילא נתבטל כל הדין משא"כ הכא דנשאר עליו שבועה דאורייתא וא"כ מתני' דלקמן איצטריך מ"מ מתני' דהכא לא איצטריך וא"ש מיהו לפ"ז הו"מ לשנויי ממתני' דהכא ה"א בהא קאמר ר"מ יחזיר משום שנשאר עליו שבועה דאורייתא ובמתני' דלקמן ה"א בהא קאמרי רבנן דהא השתא נמי משני חזו לעלמא הוה רק צריכתא לחד גיסא וי"ל משום דאי אתא מתני' דלקמן משום ר"מ דאפי' כשמבטל כל הדין מצי הדר לאשמועי' ג' רועי בקר נאמן עלי אבא למ"ל לכן משני היכא דחזו לעלמא דזה לא נשמע מג' רועי בקר ומתורץ ק' המרש"א מה שהק' בכאן בגמ' דג' רועי בקר למ"ל ודוק:

הא מדקתני רישא דיינו. יל"ד דהלא ר"מ ס"ל דב' הבע"ד בוררין להם עוד א' ודעתם נמי בעי' ומבואר להדיא בירושלמי דרבנן הק' לר"מ דאין לדבר סוף דהשלישי שיתרצה עליו התובע לא יתרצה הנתבע וכן בהיפך וא"כ הו"מ למיתני ברישא דייניו פי' שפוסל אותו דיין שבורר מתחלה וגם אותו השלישי שיתרצה עליו ואולי לזה נתכוון ר"ל שנשתבש גי' המתני' שהול"ל בריש' דייניו ובסיפ' עדיו ונתחלף ותני ברישא דיינו וסיפא עדיו וא"כ מה מקשה הש"ס המדקתני רישא דיינו כו' וי"ל דע"כ זהו ליתא דהא קי"ל מן התורה בדיין א' סגי דכתי' בצדק תשפוט עמתך כמש"ל בסמוך והא דבעי' ג' גזרה משום יושבי קרנות ובג' לא סגי דאיכא חד דגמיר עי' כ"ז לעיל וא"כ מכיון שפוסל לו דיין א' עד שימצא לו מומחה לרבים שאומר במומחה אני רוצה תו לא מצי פוסל השלישי כיון דאיכא מומחה א' סגי והא"ש מה שיל"ד שלא הקשה מיד ממתני' דקתני עדיו ועדים כמומחים דמי' טרם שהבי' תניא כותי' דר"מ והשתא ניחא דהוה ידע דר"ל מוקי לי' בעד א' אלא דהוה קשה לי' מדקתני רישא דיינו וסיפא עדיו ואהך ק' סמיך ולכן לא הומ"ל מיד דאיכא למימר כמ"ש שנתחלק הגי' במתני' והול"ל דייניו ועדו כנ"ל אבל השתא דאמר ר"מ דאיני יכול לפסול אלא עד שימצא מומחה לב"ד א"כ ע"כ לא מצי למיתני דייניו ודיינו דוקא ק' שפיר ממתני' והא"ש דפרש"י בד"ה אמר ר"א סיפא כו' ודיינין בערכאות שבסורי' כו' וק' לאיזה צורך כ' זה דלמא רישא נמי בבא לפוסלן כו' ובמומחין איירי' וכן צריכין למימר ע"כ לרבין לקמן דמוקי גם רישא בכה"ג והא"ש דא"כ הי' קשה לתני דייניו כיון דפוסלן בפגם משפחה מצי למפסל אפי' כל הדיינין א"נ לא הוה מצי מוקי רישא בבא הוא ועדיו לפוסלן דלכאורה ק' מאוד לומר דר"מ סבר הני אמשפחה קמסהדי וכי לא ידע דעי"ז מפסל איהו ממילא ומי גרע מגורם בעלמא דה"ל נוגע בעדות וגם ליישב מ"ט לא קאמר הש"ס אלא דהא השתא חזר בו מאוקמתא דר"ל דמוקי לי' בע"א עכנ"ל דאיירי שקבל על חד וכדר"ל ואיהו הביא ב' ואותו השני בא הוא ואחר עמו לפוסלו דהשתא לא מחזי כנוגע בעדותו שהרי מ"מ נשאר עליו השני שקבל עליו כתרי אלא דאכתי לא מיבעי לר"מ דמצי הדר בי' ממה שקבל עליו א"נ למימר שהערים לפסול השני ואח"כ יחזור מן הראשון אלא אפי' לרבנן דלא מצי הדר בי' מ"מ הכא מודו לא מיבעי לפמ"ש לעיל דמתני' דלקמן לא מוכח דס"ל לא יחזור אלא בשלא נשתייר עליו שום דבר לא ממון ולא שבועה משא"כ הכא א"נ הדר בי' מהך קבלה מ"מ נשאר עליו שבועה דאורי' אפשר דמודו דמצי הדר בי' וכיון דמצי הדר בי' ה"ל נוגע בעדות במה שפוסל הא' ואפי' בלא הא דלעיל איכא למימר דס"ל כמ"ד בספ"ק דמכות עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וא"כ נפסל ממילא גם השני והשתא ר"מ ס"ל כיון דהשתא מיהת לא חזר בו ע"כ וגם אינו מעיד כ"א אמשפחתו וגברא ממילא מיפסל ה"ל גורם דגורם ורבנן פליגי ולכן לא קאמר אלא דהשתא כל דברי ר"ל קיימים וא"ש דלא מצי מוקי הכא רישא דמתני' בבא הוא ואחר לפוסלן דבדיינים פשיטא דה"ל נוגע בעדות דליכא למימר דאיירי בקבל עליו דיינים הנשארים דא"כ מ"ט דרבנ' לא מיבעי למ"ש לעיל מטעם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דלא שייך גבי דיינים ואפי' לאידך טעמא נמי הכא אינו יכול לחזור לרבנן דהא לא נשתייר עליו מידי כמו באבא ואביך וג' רועי בקר דס"ל לרבנן לא יחזיר ע"כ מוקי לי' בערכאות ובזה מיושב מה שפסק בש"ע ח"מ סי"ג דאין הוא וע"א מצטרפין לפסול דיין א' והק' בתומים דמדמוקי לסיפא דמתני' בבא הוא ואחר לפוסלן ולא רישא ש"מ דברישא נאמן משום דלא הוה נוגע בעדות דדייני טובא איכא בעלמא ופליגי ארבין דלקמן ע"ש ולפי הנ"ל לא עבדי' פלוגתא דודאי בדלא קבל עליו השאר לא מצי לפוסלן ומתני' לא מצי לאוקים בדלא קבל עליו א"כ מ"ט דר"מ ובדקבל נמי לא דמ"ט דרבנן ופסק הש"ע איירי בדלא קבל ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף