רש"י/סנהדרין/יט/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
נפנה. שמעון לימינו לידע אם יאמרו כמותו:
כבשו פניהם. שהיו יראין ממנו:
בעל מחשבות. הקב"ה:
ולא חולצין לאשתו. מפני שאסורה לינשא[1]:
חליצה גנאי היא לו לבא לב"ד ותהא רוקקת לפניו וייבום גנאי הוא לו לקום על שם אחיו:
הא דרב אשי בפ' קמא דקידושין (דף לב:):
הראויות לו. המותרות לו אבל נשיו של שאול לא:
מלוה אית לך גבאי. עושר גדול וקידושין אחרים לא קיבלתי:
בעת תת. כשהגיע עת לתתה לדוד נתנה לעדריאל:
מלוה ופרוטה. מלוה עושר גדול שנתחייבתי לך בשביל גלית ופרוטה שוה כסף שקבלתי ממך בהללו ערלות פלשתים:
שאול סבר דעתיה. דמקדש למקדש במלוה דחשיבא הלכך לאו קידושי נינהו ואזל ויהבה לפלטי בן ליש:
ודוד סבר. דעתיה אפרוטה משום הכי קרי לה אשתי:
האי תנה את אשתי את מיכל. דמשמע זו אשתי ולא מירב אשתי:
מאי דריש ביה. רבי יוסי דלא דריש ולא מירב אשתי:
לטעמיה. דדריש ממקרא מעורבב כדלקמן מה מיכל אשתי אף מירב אשתי:
קדושי מיכל לפלטי. פשיטא לן דבעבירה דהא כתיב אשתי מיכל וקיימא לן (קידושין דף מז.) דעתיה אפרוטה דבת קידושין היא:
ואשתו היהודית. בכלב בן יפונה משתעי קרא יהודית על שם שכפרה בע"ז ונתגיירה שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי דכתיב (ג) איתי גוברין יהודאין וגו':
ירד אביגדור. כולן שמותן של משה הן:
מרד. כלב שמרד בעצת מרגלים:
תולדות אהרן ומשה. ומפרש בתריה בני אהרן ולא הוזכרו בני משה שם:
שפדאו מצער גידול בנים. שהוטל עליו טורח השבטים שעל אברהם היה מוטל אותו טורח דכתיב (בראשית כו) והרביתי את זרעך והוא פדאו:
והא כתיב אישה. אלמא בא עליה:
שנעשה לה כאישה. שהיה מגדלה ומחבבה:
הלך ובכה אחריה. בקושיא קא נסיב לה:
עד בחורים. קרא קא דריש ואזיל:
תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז. דבר גדול של יוסף כדבר קל וקטן שבבועז תוקף דבר גדול וחמור ויש לו שם ענוה דבר שאין לו שם שאדם עושה לפי תומו:
שנעשה בשרו. אבר:
כראשי לפתות. נתקשה ואעפ"כ כבש יצרו ואף על פי שפנויה היתה ועמו במיטה אבל יוסף אשת איש היתה ואינה עמו במיטה:
- ↑ לכאורה מבואר דמצות חליצה תלויה במה שעומדת לנישואין ועמדו בזה האחרונים. עי' שיח השדה גיטין כ' ב'.