רש"י/סוטה/מז/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י סוטה מז ב

עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים. בבית הנפחים בחולו של מועד לעשות מלאכת דבר האבד שמותרת במועד ועמד הוא וגזר על הנפחים אפילו בדבר האבד מפני שקולן נשמע למרחוק ואין הכל יודעין שהיא לדבר האבד והכי אמרינן לה במועד קטן (יא.):

כל ימיו לא הוצרך אדם לשאל לחבירו על הדמאי. אם מעושר אם לאו שהוא התקין שיהו כל הלוקחין מעם הארץ מעשרין:

גמ' אפילו אחד בסוף העולם. הכיר בו:

והא אמר עולא כו'. סוגיא זו כולה פירשתיה בפרק מי שקינא (לעיל לא:) ואינה חלוקה כאן כלום:

אלא על הספק. ועכשיו יודעים את ההורגים מי הם:

מנוקה מעון. ניאוף באשה האסורה לו בין מזו שנסתרה בין מאחרת:

עון דבניה ודבנתיה. שהם נואפין:

לא. אינו מונע את אשתו מליבדק:

תא שמע לא אפקוד. לבדוק את הנשים ומה טעם על בנותיכם כי תזנינה:

נתעוותו הדינין. דמתוך שהם בעלי הנאה אין מטריחין עצמן לעיין בדין ובאיסור והיתר להורות לציבור ומתוך כך נתקלקלו מעשיהם וכיון שכן אין להקב"ה נחת רוח בעולמו ואין עולמו נוח לו:

לוחשי לחישות. עורכי הדיינין ומתלחשים עם הדיינין לפתוח להם פתח בזכותו של זה ובחובתו של זה:

רבה חרון אף. שעל הטיית המשפט חרון אף בא שנאמר (שמות כב) אם ענה תענה אותו וגו' וחרה אפי:

נצב בעדת אל. בזמן שבקרב אלהים ישפוט:

הולכי אחר בצעם. להנאתם:

האומרים לרע טוב. שמשבחין את הרשעים:

רבו הוי הוי. דכתיב הוי הוי בההיא פרשתא טובא:

מושכי הרוק. מאריכין הרוק ומדת גאוה הוא:

ונתמעטו התלמידים. כדקי"ל (קידושין דף מט:) סימן לגסות הרוח עניות של תורה:

חוזרת על לומדיה. מחזרת אולי תמצא לומדיה:

ולבסוף מתזיל עלייהו. נמאס בעיניהם:

מטיל מלאי. הדיינים מטילין מלאי פרקמטיא שלהם על בעלי בתים היודעים בטיב סחורה שישתכרו הדיינין על ידו:

רבו איש הישר בעיניו יעשה. שהרואה שהדיינין מסבירים לו פנים מפני טובה שעשה לו ואינו מתיירא מהם:

שפלים הוגבהו. שאין אימת הגדולים על הקטנים ואין ניכר בין גבוה לשפל:

ומלכותא. מלכותם של ישראל אזלא ונולא הולכת ומתנוולת:

צרי עין. מלהנות אחרים בממונם:

טורפי טרף. גזלנים ומאמצי הלב מן העניים לרחם:

רבו מים המרים. רבו המקנאים לנשותיהם והיה למים המרים להרבות:

אלא שפסקו מלהשקותם. כדאמרינן שאין המים בודקין משרבו המנאפים:

זחוחי הלב. שאין מטין את אזנם לשמוע יפה מפי רבם וסומכים על בינתם לדקדק שמועתם:

ישראל לפנים. כינוי הוא:

שהכל בו. תורה באמתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---