מהרש"א - חידושי אגדות/סוטה/מז/ב

מהרש"א - חידושי אגדות סוטה מז ב

וכ"ת עון דידיה אין דבניה ודבנותיה לא ת"ש לא אפקוד על בנותיכם כו'. פרש"י לא אפקוד לבדוק את הנשים ומ"ט על בנותיכם כו' עכ"ל ועיקר חסר מן המקרא דמשמע לא אפקוד קאי על בנותיכם דכתיב בתריה אבל נשים לא הוזכרו בקרא וי"ל דה"ק לא אפקוד לבדוק את בנותיכם כי תזנינה בסתר משום דכלותיכם תנאפנה בגלוי ואין בניכם מקפידין על נשותיהם והרי גם בניכם אינן מנוקין מעון.

ואמר וכ"ת עון א"א כו' ת"ש כי הם עם הזונות יפרדו כו'. זונות משמע ליה פנויה כמו הכזונה יעשה גו' ופרש"י יפרדו נואפים כפרדים הללו זנות הפרד מפורש שבא מסוס וחמור ואסור בשניהם ועי"ל יפרדו מלשון פירוד ממש לפי שזיווג איש ואשה קרוי דיבוק כדכתיב ודבק באשתו והוא חיבור שם י"ה שבאיש ואשה כדאמרי' פרק היה מביא והרועה זונות מפריד דבוקו מאשתו ומפריד שם י"ה שבחיבור איש ואשה כדאמרי' שם:

ועם לא יבין ילבט אמר ר"א א"ל נביא כו' אם אתם מקפידין כו'. לפי שלא הבינו הדבר דיותר שהיו סוטות בהם ומשקים מי המרים לא היו המים בודקין אותן כדלקמן משרבו נטויות כו' רבו מי המרים אלא שפסקו ופירש להם הנביא הדבר דיותר שרבו הסוטות רבו שאין מקפידין על עצמם ואין מנוקים הם מעון וק"ל:

משרבו בעלי הנאה כו'. עי' פרש"י ועי"ל משרבו בעלי הנאה היינו הנהנין מהבריות נתעוותו כו' שע"י שנהנה מאחד מבעלי דינין נוטה לו הדין כדאמרי' פ"ק דסנהדרין מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה אם דומה למלך שא"צ לכלום כו' וק"ל:

מאן דמיהר אפילו אאנשי ביתו לא מקביל כו'. מבואר בב"ב פ' המוכר פירות:

ומלכותא אזלא ונוולא כו'. עי' פרש"י וי"ג אזלא ונזלא בזיי"ן וקאי אמלכות רומי שהיא הולכת ומתגדלת ע"י עבירה זו כמו יזל מים מדליו ת"א יסגא מלכא כו' וק"ל:

משרבו צרי עין וטורפי טרף כו' פרש"י גזלנים כו'. לפי ענינו לא שייך הכא ויש לפרש טורפי טרף המקפחין מחייתו של אדם ויורדין למחייתו וגם בכללו מפקיעי שערים שהם טורפין מזון וטרף של האדם.

ומייתי ועברו על מה שכתוב בתורה השמר לך פן גו'. לא קאי ארבו מאמצי הלב וקופצי יד דקאמר דמפורש בהו לאו לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ גו' אלא ארישא דמלתא משרבו צרי עין כו' קאי דכתיב בהאי קרא השמר לך פן גו' ורעה עיניך באחיך גו' והיינו דקאמר משרבו צרי עין כו' שאין נותנין לעני כמפורש ביה ורעה עיניך גו' נתן תתן לו גו' מביאו לידי רעה גדולה מזה שמאמץ לבבו וקופץ ידו גם מלהלוות לו כמ"ש גבי העבט תעביטנו כמפורש בכתובות אם לא ירצה במתנה תן לו בהלוואה וק"ל:

משרבו זחוחי לב רבו מחלוקת כו' משרבו תלמידי כו' רבו מחלוקת כו'. לפי פרש"י הם שני דברים קרובים לענין אחד במחלוקת של תורה וע"כ נראה לפרש דב' דברים הם משרבו זחוחי לב כו' רמז על הבייתוסין וצדוקין שהם זחו מדברי חכמים וקבלתם שעל ידיהם רבו מחלוקת בישראל בבית שני והוא מחלוקת שלא לשם שמים ועוד קאמר משרבו תלמידי כו' רבו מחלוקת בישראל ולשם שמים נתכוונו כלם כמו ששנינו באבות גם דזה מטמא וזה מטהר וזה אוסר וזה מתיר כלם נתנו מרועה אחד כדאמרי' בריש פ"ק דחגיגה וקאמר דגם שכוונתם לשם שמים נעשה תורה כב' תורות על ידי זה שלא שמשו כל צרכן וק"ל:

משרבו מקבלי צדקה מן העובדי כוכבים היו ישראל כו'. דאסור לקבל צדקה מן העובד כוכבים משום ביבוש קצירה תשברנה גו' כדאמרינן פ"ק דב"ב ונרמז דבר זה בברכות והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה והיית רק למעלה ולא תהיה למטה גו' וההיפך בקללות הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה גו' וק"ל:

איש שהכל בו כו'. עי' פרש"י בפ"ב דתמורה ובערוך בערך אשכול והכא פרש"י שהכל בו תורה באמתתה ואין דופי ושכחה ומחלוקת עכ"ל. הכי מפורש בתמורה פ"ב ומסיק שם אין דופי בסמיכה שהיתה מחלוקת ראשונה בין החכמים כדאיתא במסכת חגיגה ופריך שם בתמורה והא יוסי בן יועזר גופיה מפלג פליג בסמיכה ומשני כי אפלג בסוף שניה דבציר ליבא ע"ש. ומייתי ליה הכא במתני' פי' אשכולות מקרא שנאמר אין אשכול לאכול גו' כתרגום יונתן שם לית גבר דליה עובדין טבין משום דכתיב בתריה אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין דהיינו איש שהכל בו וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף