רש"י/נדה/סח/ב

רש"י נדה סח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכן תנא לוי במתניתא. אסיפא דמתני' תני הכי בדקה ז' שחרית ומצאה טמאה ובין השמשות לא הפרישה ואחר הימים בין בדקה ומצאה טהורה בין בדקה ומצאה טמאה הרי זו ספק זבה:

לומר שאינה מטמאה מעת לעת. בפ' בנות כותים (לעיל נדה לט.) קתני כל אחד עשר בחזקת טהרה ואמרינן למאי הלכתא ואמר רבא לומר שאם תראה בתוך י"א אינה מטמאה מעת לעת ומתניתין קתני מטמאה מעת לעת ארישא דקתני אחר הימים בדקה ומצאה טמאה ומתמה הש"ס ולאו אותביניה בפ' בנות כותים (שם) ולא איפרוק:

כי קתני ומטמאה מעת לעת:

אריש פירקין קאי ראתה ועודה בבית אביה. ב"ה אומרים כל הלילה שלה וקאמר דאם ראתה לאחר מכאן מטמאה מעת לעת:

כתחלת נדה. כבתולת דמים דקי"ל (לעיל נדה דף ז.) דיה שעתה בראייה ראשונה:

ואם יש לה וסת. קא סלקא דעתך אסיפא דמתני' קאי דקתני אחר הימים בדקה ומצאה טמאה מטמאה מעת לעת ואם יש לה וסת קבוע לאחר הימים דהיינו ימי זיבה וראתה בו דיה שעתה:

לומר שאינה קובעת. בפ' בנות כותים גבי כל י"א בחזקת טהרה:

אמר לך שמואל. כי אמרי אנא לקולא דלא בעינן תלת זימני למיעקריה דהא קתני כל י"א בחזקת טהרה דהיינו קולא דדמיה מסולקין אבל לענין דיה שעתה כל שכן דהוי וסת דהא דמיה מסולקין:

עם סילוק ידיה ראתה. ואפילו הכי אמרת טהורה הלכך מה לי הפסיקה בטהרה בראשון כו':

מי איכא למאן דאמר כו'. והא אפילו רבנן בתראי בשני שלה הוא דקאמרי אבל בראשון דהוי פתיחת מעיינה ליכא למאן דאמר דאם בדקה בצהרים ומצאה טהור דתהוי הפרשה:

וטעיתי שלא שאלתי. שאילו שאלתי היו מטהרין:

מעיקרא מאי סבר. שלא רצה לשאול:

מתני' הזב והזבה. שפסקו והתחילו לספור ז' ובדקו יום ראשון ושביעי כו':

רבי עקיבא אומר אין להם אלא שביעי. שמא ראו בינתיים וסתרו ספירתן הראשונה:

גמ' אי אתה מודה בזב שראה קרי. בימי ספירו שאינו מונה אותו יום דקיימא לן דסותר יום א' ומונה לסירוגין:

ונזיר שהילך סככות ופרעות. שהן ספק אהל אין אותו יום עולה למנין נזירותו ונמצא שמונה ל' יום של סתם נזירות בסירוגין:

התם. זב שראה קרי:

לטמאה בה כתיב. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע וגו' (ויקרא טו) מה זיבה סותרת אף קרי סותר אי מה זיבה סותרת הכל אף קרי סותר הכל ת"ל לטמאה בה אין לך סתירה אלא בטומאתה האמור בה מה טומאת קרי יום אחד אף סתירתה יום אחד:

ואי משום איחלופי. דלא ליתי למנות לסירוגין בזיבה גמורה:

אהל מעליא בעינן. אין נזיר מטמא אלא באהל מת ודאי כדכתיב (במדבר ו׳:ט׳) וכי ימות מת עליו במחוורת עליו כדאמר בכיצד צולין (פסחים פא:):

ורבנן גזור ביה. לסתור אותו יום. וא"ת אתי לאיחלופי באהל מת גמור ולא יסתור אלא יום א':

דרבנן בדאורייתא. אהל ספק דרבנן באהל דאורייתא לא מיחלף:

אבל הכא אי חיישינן. ולא תמנה יום שבינתיים משום דלמא חזאי בספק אתי למיחלף בודאי דאמרינן מדלא מנינן הני ימים ודאי חזאי בינתיים וקא מניא לראשון ואתיא למנות ודאי רואה בסירוגין:

נראין דברי ר"א מדברי רבי יהושע. דכיון דחייש רבי יהושע לשמא ראה בינתיים היה לו לסתור אף הראשון:

ודברי ר"ע מדברי כולן. דבעי ספורין ובדוקין:

יום שמיני. כבר עברו ימי הספירה ולא היה סופן בטהרה דלא בדקה יום ז':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף