רש"י/נדה/כט/א

רש"י נדה כט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחלק. הילכך אי לאו ה"א ואם לא ממעט טומטום אבל הכא מדה"ל למכתב אדם תשלחו וכתיב זכר ונקבה ש"מ לדרשא:

ואפילו הראש עמהם. אמחותך קאי דהיכא דיצא מחותך אפי' יצא הראש אין חשוב ולד עד שיצא רובו:

אין הראש פוטר בנפלים. יצא ראש הנפל כגון יולדת תאומים לשבעה אחד נגמרה צורתו ואחד לא נגמרה צורתו ויצא ראש הנפל והחזירו ואח"כ יצא אחיו הוי בכור לכהן שאין ראש הנפל פוטר את הבא אחריו מן הבכורה ורבי אלעזר אית ליה דשמואל:

באנפי נפשיה. ולא אמתניתין. ואיכא בינייהו מאן דמתני לה אמתניתין משמע דאמחותך קא פליגי ואיכא למימר כדאמרן דבשלם אפי' ר' אלעזר מודה דלית ליה דשמואל ומאן דמתני לה באנפי נפשיה משמע דאשלם נמי פליגי ובדשמואל:

אין הראש כרוב אברים. יצא הראש אינו כילוד. ובנפל קאי דאי בבן קיימא ליכא למ"ד דהא מתניתין היא יצא כדרכו משיצא רוב ראשו:

כתקנו. ראש יצא תחלה וקאמר דבעינן רובא וקשיא לר' יוחנן:

מאי קאמר. רבי יוסי משיצא כתקנו ס"ד דמסורס ברובא לאו ילוד הוא:

מחותך ומסורס. מחותך ודרך מרגלותיו:

הא כתקנו. דרך ראשו אפי' מחותך הראש פוטר:

רובו כתקנו. תרוייהו בעינן במחותך:

מתקיף לה רב זביד. לתירוצא דמתרצינן אליבא דרבי יוסי:

מכלל דמסורס רובו נמי לא פטר. בתמיה. כיון דרבי יוסי לאו אדיוקא קאי אלא אדקתני בגווה יצא מחותך ומסורס משיצא רובו ועלה קאי דרבי יוסי ואמר אע"ג דנפיק רובו בעינן נמי כתקנו מכלל דמסורס רובו נמי לא פטר בתמיה:

אלא אמר רב זביד. רבי יוסי אדיוקא דת"ק קאי דאמר הא כתקנו הראש פוטר ואע"ג דמחותך וקאמר ר' יוסי אין הראש פוטר אלא שיצא כתקנו וכשאר ולדות שיוצאין לחיים אבל מחותך אפילו כתקנו אין הראש פוטר:

כתקנו. אפי' מחותך הראש פוטר:

מי שיצא כתקנו לחיים. הוא דראש פוטר אבל מחותך אפילו כתקנו בעינן רובו:

צדעיו. טנפל"ש:

קרני ראשו. גובה ראשו שאצל העורף:

מתני' ואין ידוע מהו. אם זכר אם נקבה אבל יודעת היא שהוא ולד:

לזכר ולנקבה. ימי טוהר דזכר וימי טומאה דנקבה:

אין ידוע אם ולד היה אם לאו תשב לזכר ולנקבה ולנדה. כלומר כשתראה תהא נדה שאין לה ימי טוהר דשמא לאו ולד הוא. ובגמרא מפרש למה הוזכר זכר הואיל ואין לה דם טוהר דאי משום טומאת לידה הא קתני נקבה:

גמ' והפילה. ואינה יודעת מה אם נפל אם רוח שהרי נפל למים:

אמאי תשב לנדה. ניתיב לה מיהא ימי טוהר דזכר:

שיצאה מלאה. כשהיתה מעוברת יצתה לאפר:

ובאה. בו ביום ריקנית:

בכור מספק. שמא זה היה ולד והבא אחריו אינו בכור או שמא רוח הפילה והבא אחריו בכור מעליא הוא הילכך ספק הוא ויאכל במומו לבעלים ולא לכהן דהמוציא מחבירו עליו הראיה:

והאי פשוט הוא. ויאכל בלא מום:

מטנפות. יום אחד קודם לידה כעין גלייר"א:

מתיב רבי יוסי. אדר' יהושע בן לוי:

טועה. ממתניתא דמיירי באשה טועה שלא ידעה עת לידתה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף