ריטב"א/נדה/כט/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אפי' הראש עמהן. פי' אמחותך קאי וסבר דאפילו בנפלים הראש חשוב כלידה ור"י אמר שאין הראש חשוב כלידה שגם הוא אין פוטר בבכורה והשגרת לישן דההיא דבבכורות נקט הכי לישנא דהראש פוטר ולהאי לישנא אסקינן דבמחותך בלחוד פליגי אבל בשלם דכ"ע הראש פוטר בנפלים ודלא כשמואל דמס' בכורות וכאידך לישנא אמר דבשמעת' באנפי נפשה אפליגו ר"א ור' יוחנן בין בשלם בין במחותך ולאו אמתני' קיימי דמיירי במחותך דוקא ור"א ס"ל דשמואל אפי' בשלם אין הראש כרוב האיברים להיותו פוטר ור' יוחנן סבר דהראש כרוב איברים ופוטר אפי' במחותך.
ה"ק יצא מחותך או שלם וזה מסורס וכו'. ק"ל היכי לא אקשינין והא לא קתני הכי וכדאקשי' בהא או מחותך ולא אמר נמי דמחסורי מחסרא וי"ל דה"פ דמתני' דיצא אפי' מחותך או מסורס לבדו בלא מחותך ולעולם מחותך דומיה דמסורים דתני בהדיא.
אר"פ כתנאי יצא מחותך מסורס. כן גר' רש"י וכן היא בכל הספרים ול"ג או מסורס ולישנא קמא דאוקימ' פלוגתייהו במחותך דוהא עבדי תנאי ולא ללישנא בתרא.
במאי קאמר. כלומר כיון דבמחותך וגם במסורס מיירי היכי שייך לומר כאן שיצא כתקנו דהא אין כאן צד תקנו כלל אבל יש מפרשים דפרכי' הכי משום מאי דפריך רב זביד בסמוך דמכלל דמסורס רובו נמי לא פטר אין זה נכון כלל.
אמר ר"פ הכי קאמר יצא מחותך מסורס משיצא רובו הוי כילוד הא כתקנו כלומר שלא יצא מסורס אלא שיצא הראש תחלה הראש פוטר ר' יוסי אומר משיצא רובו כתקנו כלומר שיצא הראש תחלה כתקנו ותרוייהו בעינן שיצא רובו וכתקנו דהיינו הראש תחלה.
מתקיף לה רב זביד מכלל דמסורס רובו נמי לא פוטר. וא"ת דילמא הכי קאמר דאפילו כתקנו שיצא הראש כעין רובו ולאשמועינן שאין הראש פוטר אבל ה"ה דמסורס נמי סגי ברובו וי"ל דא"כ ק"ל למתני משיצא רובו אפי' כתקנו וק"ל דכיון דלהקל בא לומר דלא סגי ביציאת רובו היכי קתני משיצא רובו עד שיצא רובו כתקנו מבעי' ליה וי"ל דאת"ק קאי וה"ק משיצא רובו ששמעת שהוא כילוד כתקנו הוא ולא במסורס.
אלא אמר רב זביד וכו' עד רבי יוסי אומר משיצא כתקנו לחיים. פירש"י ז"ל משיצא כדרך שיוצא לחיים דהיינו שיוצא שלם או הראש פטור אבל במחותך אין הראש פוטר ולפי' זה אף לרב זביד נמי הוי דר' יוחנן ור"א תנאי והא דקתני איזהו כתקונו לאו פי' דתקונו הוא דהא ידעינן שר"ל שיצא שלם אלא בא לפרש באיזה שיעור מן הראש הוא פוטר כשיצא שלם כתקנו לחיים ואינו מחוור לכך הנכון כפי' התוס' דרב זביד לא מוקים כתנאי אלא תרוייהו מוקי להו כר' יוחנן דס"ל דהראש פוטר בנפלים וכשיעור יציאת הראש הוא דפליגי דה"ק סבר דאינו פוטר עד שיצא כלו או רובו ור' יוסי סבר שהוא פוטר משיצא ממנו מה שהוא כתקנו לחיים כלו' שהחיים תלויין בו והיינו דקתני במתני' דמייתי איזהו כתקנו לחיים ואפליגו תנאי בשיעור וכל א' מן התנאים הוא מחמיר והולך ופוחת מן השיעור לחשבו כילוד ונר' דהלכתא כר' יוסי דהא כל הני תנאי לפרושי לישנא דיליה אתו ונקטי' דיש אומר לחומרא אבל י"א דהלכא כרבנן במחותך דבעינן כלו או רובו ומיהו בשלם מודו רבנן לר' יוסי דסגי בחד מהני שיעורי והיינו דטרחו הני תנאי לפרש איזהו כתקנו וראוי להחמיר ויש לר"ח ז"ל גרס' אחרת בשמעתין ופי' אחר כי הוא גורס בבריתא שהביא ר"פ יצא מחותך או מסורס ופירשה כדרך שפירשו בגמ' על משנתי' יצא מחותך או שלם וזה וזה מסורס ואלישנא בתרא קאי ואוקמא כתנאי ופליגי בדשמואל ובהא דרב זביד פי' דמשיצא כתקנו לחיים היינו שהוא בן קיימא ולו' דבנפלים אין הראש פוטר כלל ואתי' כשמואל וכר' אליעזר דקאי כותיה אבל בתוס' שבשו פי' זה וא"כ היכי אסקוה למימרא דשמואל כתיובתא בפ' יש בכור ולא אוקמוה כתנאי במסקנא דהכא כשמואל דאמר כר' יוסי אלא ודאי ליתא להאי פירושא ועוד דבכלהו נסחי אשכחן הגרסא כפי' רש"י ז"ל יצא מחותך מסורס.
אמר ר"י ב"ל וכו'. הא דאמרינן והא פשוט הוא לא שייך גבי בכור בהמה ובהשגרת לישן דבכור אדם נקטוה ואיכא דלא גריס ליה וזו הואיל ולא טנפה פי' ומיירי כשבאה ריקנית תוך זמן שאפי' טנפה היה ניכר בה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |