רש"י/משלי/י

רש"י ‏ משלי י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

משלי שלמה בן חכם ישמח אב. זה הקב"ה, ד"א אביו ממש:

ובן כסיל תוגת אמו. תמיד הוא עם אמו בבית ורואה את שטותו ומצירה, ולפי המשל בן כסיל כמו ירבעם בן נבט:

תוגת אמו. תוגת כניסיותו:

ב

לא יועילו אוצרות רשע. שהיה משתבח בעשרו שנאמר (הושע יב) ויאמר אפרים אך עשרתי וגומר:

וצדקה תציל ממות. וא"ת צדיק שיבזבז נכסיו לצדקה מהיכן יתפרנס:

ג

לא ירעיב ה' נפש צדיק, והות רשעים יהדוף. ידחוף אותם ותפול:

ד

ראש עושה כף רמיה. מי שעני בתורה מורה הוראות שקר:

כף רמיה. מאזנים של רמיה לפי פשוטו משמע בתגרים:

ויד חרוצים. ישרים שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עולה:

ו

ופי רשעים יכסה חמס. החמס יכסה על פיהם ויהרגם:

ז

זכר צדיק לברכה. המזכיר צדיק מברכו:

ושם רשעים ירקב. רקבון עולה בשמם שאין אדם חפץ להזכיר שמו והוא משתכח מאליו:

ח

חכם לב יקח מצות. משה רבינו שכל ישראל היו עוסקין בביזת מצרים והוא היה עוסק במצות שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וגו' (שמות יג יט):

ואויל שפתים ילבט. ל' יגיעה ויש בספרי בפרשה ויהי העם כמתאוננים (במדבר יא א) אמרו כמה נתלבטנו בדרך:

ט

ומעקש דרכיו יודע. ישבר ויתיסר כמו ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים ח טז):

י

קורץ עין יתן עצבת. זה המסית אדם בקריצותיו לרעה:

יא

מקור חיים פי צדיק ופי רשעים וגו'. פיהם יכסה חמס שבלבם שמחליקין את שפתיהם ושנאה טמונה בלבם ואין פתרון מקרא זה דומה לפתרון העליון והענין יורה עליהם:

יב

שנאה תעורר מדנים. אפילו עבירה שנתנה לשכחה נזכרת ע"י מרבית עוונות באה שנאה אחרונה ומעוררתן שכן יחזקאל הוכיח את ישראל על עבירות מצרים ואומר להם איש את שקוצי עיניו השליכו וגו' (יחזקאל כ) כמה (שנים היתה) שנאה זו כבושה ולא הזכיר' להם הקב"ה עד עכשיו שהרבו עבירות על פשעיהם:

ועל כל פשעים תכסה אהבה. כשישראל מטיבים מעשיהם הקב"ה מכסה על פשעיהם:

יג

בשפתי נבון תמצא חכמה. כשאדם מוכיח לנבון משיב לו חטאתי כגון דוד שאמר לנתן חטאתי (שמואל ב, יב יג):

ושבט לגו חסר לב. אבל חסר לב אינו שומע עד שילקה כמו פרעה:

יד

חכמים יצפנו דעת. ישמרוהו בלבם שלא ישכחוהו:

טו

הון עשיר. בתורה:

קרית עוזו. היא לו:

מחתת דלים רישם. עניותם שלא עסקו בתורה היא מחיתתם:

טז

פעולת צדיק לחיים. כמשמעו, ומדרש אגדה שלמה עשה פעולת המקדש לחייהם של ישראל לכפרתן:

ותבואת רשע. תבואתו (ס"א הבאתו) של מנשה שהכניס בו הסמל היא היתה לחטאת:

יז

אורח לחיים. השומר מוסר היא הדרך לחיים:

ועוזב תוכחת מתעה. את עצמו ואת אחרים:

יח

מכסה שנאה שפתי שקר. החונף שפתיו שקר ומכסה שנאה בלבו:

ומוציא דבה הוא כסיל. לעז שיהו אנשים דובבין בו על חבירו:

יט

ברוב דברים לא יחדל פשע. המרבה דברים מביא חטא:

וחושך שפתיו. הוא המשכיל:

כ

כסף נבחר לשון צדיק. שיודע להוכיח:

לב רשעים כמעט. שאינו שומע לתוכחת צדיק ומדרש רבי תנחומא אומר על עדו הנביא נאמר שקרא על המזבח בבית אל וירבעם אע"פ שיבשה ידו לא קבל תוכחה שנאמר חל נא את פני ה' אלהיך וגו' (מלכים א, יג ו) ולא אלהי ואומר ותשב ידו כבראשונה (שם) עומד ומקטיר לעבודת גלולים ואף בסוף כן:

כא

שפתי צדיק ירעו רבים וגו'. שרבים אוכלים בזכותו ובתפלתו:

כב

ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה. אין צריך להתייגע להעשיר בו די בברכה מה שהוא מברכו:

כג

כשחוק לכסיל עשות זמה. עצת חטאים:

וחכמה. כשחוק לאיש תבונה. כלומר קלה היא בעיניו לעשות:

כד

מגורת רשע. מה שהוא ירא יבא לו דור הפלגה יראו ואמרו (בראשית י) פן נפוץ וסופן כתיב ויפץ ה' אותם משם (שם):

ותאות צדיקים יתן. מי שבידו ליתנה (לתת):

כה

כעבור סופה ואין רשע. פתאום בא עברת רוח סערה נכרת הרשע ממקומו:

כח

תוחלת צדיקים שמחה. סופה מתקיימת ושמחים:

ותקות רשעים תאבד. כי לא תבא:

כט

מעוז לתום דרך ה' ומחתה. היא לפועלי און שאינן הולכין בה והיא נפרעת מהם:

ל

צדיק לעולם בל ימוט. כשהוא מט אין מוטתו מוטת עולם כי יפול וקם:

לא

פי צדיק ינוב חכמה. ידבר לשון ניב שפתים (ישעיה נז):

לב

שפתי צדיק ידעון רצון. יודעים לרצות ולפייס את בוראם ויודעים לרצות את הבריות ולהטיל שלום ביניהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף