רש"י/מלכים ב/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ מלכים ב ט

א

ואלישע הנביא קרא וגו'. באותו הפרק שהיה יהורם חולה ביזרעאל:

לאחד מבני הנביאים. יונה בן אמתי היה:

חגור מתניך. כל חגורת מתנים לשון זירוז גבורה הוא, לפי שהוא שלוח לדבר הסכנה (צריך זירוז):

ד

הנער הנביא. נערו של אלישע הנביא, כך תרגם יונתן: ואזל עולימא תלמידא דנביא:

יא

אתם ידעתם את האיש. אתם מכירים את האיש, שהוא משוגע:

יב

ויאמרו שקר. אתה אומר, מעלים אתה מה שאמר לך:

יג

אל גרם המעלות. (תרגום:) על דרג שעיא, כמין מעלות עשויות למול שעות היום, לדעת על כל שעה ושעה, כשהצל יורד שעה אחת. גרם, אורלי"ו בלע"ז, לשון פגם, וה'גרמה' שבהלכות שחיטה, מן הלשון הזה הוא, ששורט והולך ויורד, ונראה כמין גבשושית למעלה:

טו

אם יש נפשכם. שאמלוך:

מן העיר. מן רמות גלעד:

לגיד. כמו להגיד:

יז

שפעת. גדוד:

כה

את רוכבים צמדים. את אשר אני ואתה היינו רוכבים צמדים (ספרים אחרים מצומדים), אחר אחאב, ביום שהרג את נבות:

וה' נשא עליו. ביד אליהו הנביא המשא הזה, ואנחנו שמענו:

כז

הכהו אל המרכבה וגו'. ובדברי הימים (ב כב ט) הוא אומר: ויבקש את אחזיה וילכדוהו והוא מתחבא בשומרון ויביאוהו אל יהוא, יש לישב המקראות, וינס דרך הגן, מיזרעאל לשומרון, וירדוף אחריו יהוא. אך יש גמגום בדבר, שהרי לא היתה ממשלת יהוא בשומרון עד יום המחרת, כמו שמפורש בענין (לקמן יא): ויכתוב יהוא ספרים וישלח שומרון וגו'. רבותינו פירשו באגדת חלק (סנהדרין קב ב) והוא מתחבא בשומרון, שהיה קודר אזכרות וכותב עבודת כוכבים תחתיהם ולפי דבריהם יש לומר, שאין החבאה זו מפני יהוא, אלא כך פירושו, ויבקש את אחזיהו וילכדוהו כשהיה נס דרך הגן, והוא היה מרשיע לעשות מתחילה, שהיה בא לשומרון והתחבא מפני שרי יהודה, לעשות התועבה הזאת, לפי שיושבי שומרון עובדי עבודת כוכבים ומזלות היו, ויביאוהו אל יהוא, אנשי יהוא שרדפו אחריו, ויאמר הכהו אל המרכבה:

במעלה גור. ששם הביאוהו אליו:

וינס מגדו. מוכה בנכליות:

כט

ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה. למעלה הוא אומר בשנת שתים עשרה, ועל כרחך יהורם אביו לא מת אלא בשנת שתים עשרה ליורם, שהרי בשנת חמש ליורם מלך, ושמונה שנים מלך, ומהו שאמר כאן בשנת אחת עשרה, אומר אני, שמלך בחיי אביו שנה, לפי שהיה נגוף בתחלואים רעים, כמו שנאמר בדברי הימים (ב כא יח): ואחרי כל זאת נגפו ה' לחלי לאין מרפא, ויהי לימים מימים יצאו מעיו עם חליו וגו', וימליכו יושבי ירושלים את אחזיהו. כאן הוא אומר בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו, ובדברי הימים (ב כב ב) בן ארבעים ושתים שנה היה במלכו, וכל ימי יהורם אביו ארבעים שנה היו ולא יותר, שנאמר בו שלושים ושתים שנה במלכו, ושמונה שנה מלך, והיאך אפשר לבן להיות גדול מאביו שתי שנים, אלא עשרים שנה לפני שנולד, שהם שתי שנים קודם שנולד אביו, נגזרה גזרה זו, מיום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה על בית דוד, שתכלה עם בית אחאב, וכן הוא אומר (שם פסוק ז): ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבא אל יורם וגו'. כך שנויה בסדר עולם, ובתוספתא דסוטה (יב ג) אך בכל המקרא לא מצינו שנשא יהושפט את בת עמרי, אך מצאתי בדברי הימים (ב יח א) ויתחתן לאחאב, ושמא זו היא אחותו שנשא, ובשנת שלושים ואחת לאסא נשאה, שנאמר (מלכים א טז כג): בשנת שלושים ואחת לאסא מלך עמרי. ושנינו בסדר עולם, שמלך מלכות שלימה, שהרי שש שנים קודם לכן מלך על חצי העם, וכשנשא אסא את בתו ליהושפט, נתעלה עמרי והרגו את תבני, צא וחשוב משנת שלושים ואחת לאסא עד מות אחזיהו, ותמצאם ארבעים ושתים:

ל

ותיטב את ראשה. (תרגום:) ותקנת ית רישה, כדי שתהא לחן בעיני יהוא, וישאנה:

לא

ותאמר השלום. תרצה להיות עמו בשלום:

זמרי הרג אדניו. אם הרגת את אדוניך אין זה דבר חדש, שהרי זמרי גם הוא הרג את אלה בן בעשא:

לב

מי אתי. מי בכם לעזרתי:

לג

שמטוה. מן החלון ארצה:

לה

הגלגולת והרגלים. אמרו רבותינו (פרקי דרבי אליעזר פרק יז): שהיתה מרקדת לפני חתנים בידיה וברגליה ומכשכשת בראשה:

לז

כדומן. תרגומו: כזבל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.