רש"י/מכות/י/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מראה עינים השלם
מראה כהן
גליון הש"ס
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס
חשק שלמה

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png מכות TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ב

מקלט היה כתוב על פרשת דרכים. בכל מקום שהיו שני דרכים מפוצלים אחד פונה לעיר מקלט היה עץ תקוע באותו דרך וכתוב בו מקלט:

פתח ליה פיתחא. כשהיה רוצה לדרוש בפרשת רוצחים היה מתחיל כן:

והאלהים אנה לידו. זהו שאמר הכתוב כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע משל הקדמוני היא התורה שהיא משל הקב"ה שהוא קדמונו של עולם והיא אמרה מרשעים יצא רשע והיכן אמרה והאלהים אנה לידו והיאך הקב"ה ממציא מכשול לאדם לחטוא אלא ע"י שהיו שניהם רשעים ההורג והנהרג ההורג היה חייב גלות ואין עד בדבר והוא לא גלה והנהרג היה חייב מיתה ואין עד בדבר ולא נהרג לפיכך הקב"ה מזמנן לפונדק אחד כו':

במה הכתוב מדבר. והאלהים אנה לידו:

נופל עליו והורגו. ויש עדים ויגלה על כרחו.:

בדרך תלך. בדרך אשר תבחר לילך:

אם ללצים. בא אדם להתחבר:

הוא יליץ. אין מעכבין בידו:

ומצאו גואל הדם. בדרך בהליכתו:

בגואל הדם הכתוב מדבר. וה"ק פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח והשיגו והכהו נפש ולא יתיירא מב"ד כי לו אין משפט מות וסוף המקרא האומר כי לא שונא הוא וגו' מוסב על ראשו פן ירדוף גואל הדם אני אומר לך להכין לו הדרך כי לא שונא היה לו ולא הרגו מדעת:

ברוצח הכתוב מדבר. וה"ק פן ירדוף והשיגו והכהו והוא לא היה ראוי למות כי לא שונא היה להרוג ולא הרגו מדעת:

הרי רוצח אמור כו'. שאין לו משפט מות ולא היה צריך לכתוב בשבילו ולו אין משפט מות:

הרבה שליחות עושה. דברים שאינן נעשים ע"י האדם נעשים ומתקבלים על ידי הרבה שלוחים:

פשיטא. כיון דהוא גולה ודאי בשוגג הרג דאי במזיד הרג וכי גולה היה:

ה"ג דאי במזיד בר גלות הוא בתמיהה:

בתחלה. תחלת משפטן של רוצחים ועיקרו זהו אחד שוגג ואחד מזיד כו' ויליף טעמא מקרא וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו וגו' משמע אם הורגו בכוונה ינוס וכתיב בתריה ושלחו זקני עירו וגו':

רבי אומר. לא אמר הכתוב שיגלה אלא הוא טועה וגולה ולימדך הכתוב שיקחוהו משם ויהרגוהו:

ודבר באזני זקני העיר ההיא. מקרא בספר יהושע:

מצוה בעלמא. מצוה שיהו שם זקנים ומיהו כי אין בה זקנים נמי קלטה:

בבן סורר ומורה. כתיב (דברים כא) והוציאו אותו אל זקני עירו:



שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף