רש"י/כריתות/כז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png כריתות TriangleArrow-Left.png כז TriangleArrow-Left.png ב

מתני' לא יביאנו בנו אחריו. על חיוב שלו ואין צריך לומר על חטא האב דאין כפרה לאחר מיתה:

גמ' מן הקלה על החמורה. לא יצא זה מידי עבירה קלה כגון נדה וחלב שאין בהן מיתת בית דין:

בבהמה שהפריש אביו. על עבירה חמורה כגון חלול שבת:

תלתא זימני כתיב גבי חטאת קרבנו חד בנשיא ותרין ביחיד:

אינו מגלח נזירות על בהמת אביו. שהפריש אביו לנזירתו:

בזמן שהן סתומין. שלא פירש אלו לקנות חטאת ואלו לקנות עולה והכי מפרש בפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו (נזיר כז:):

לא מעל ולא כיפר. מפרש לקמיה:

הרי זה מעל. שהוציא מעות הקדש לחולין דשינו לדבר אחר:

כיון דלא מצי מעיל. דאינו יכול להוציא לחולין ולא לשנותה אף דמשני לה בקדושתה קיימא דהקדש שאינו בעל מום לא יצא לעולם לחולין:

אבל מעות. דשייכא בהו מעילה ונפקי לחולין וכפר אי עבר אימא בתחלה נייתי:

קמ"ל. קרבנו על חטאתו:

מתני' מביאין מהקדש כשבה שעירה. שאם הפריש מעות לקנות כשבה (או שעירה) לחטאתו אם רצה יקח מהן שעירה:

הפריש כשבה או שעירה. כלומר מעות לכשבה או לשעירה העני יביא בהן עוף והשאר חולין:

העשיר יביא כשבה. ויוסיף עוד מביתו על דמי עשירית האיפה:

גמ' ונסתאבו אם רצה יביא בדמיו עוף. כגון אם העני:

שאין לעוף פדיון. שפדיון לא נאמר אלא בבהמה:

מחטאתו על חטאתו. בקרבן עולה ויורד כתיב גבי כשבה ושעירה (ויקרא ה) מחטאתו דמשמע מקצת חטאתו כלומר אם העני יביא עוף ממקצת דמים הללו וגבי עוף כתיב (שם) מחטאתו דמשמע דאם העני יביא במקצת דמי עוף עשירית האיפה וגבי עשירית האיפה כתיב (שם) על חטאתו דמשמע דאם העשיר יוסיף על הדמים הללו ויביא עוף או אם העשיר יותר יביא כשבה או שעירה:

הפריש כשבה. כלומר מעות לקנות כשבה:

אהכי הדר כתיב מחטאתו גבי עוף. לאשמועינן דממקצת דמי עוף יביא כפרתו כגון עשירית האיפה:

ומאי טעמא כתיב על חטאתו גבי עשירית האיפה. ולא כתביה גבי עוף:

דאי כתיב על חטאתו גבי עוף. ולא כתביה גבי עשירית האיפה:

הוה אמינא כו'. אבל הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר אימא אילו העשיר (טובא) יביא עוף כמשפטו מביתו ואם העשיר טובא יביא כשבה או שעירה מביתו והנך מעות דעשירית האיפה יפלו לנדבת ציבור אהכי כתיב בעשירות כשבה או שעירה:

ובדלות. העוף מחטאתו לאשמועינן דאם העני עוד יביא עשירית האיפה במקצת הדמים:

גבי דלי דלות. עשירית האיפה על חטאתו למידרש דמוסיף עלייהו וליתי עוף אע"ג דמין דמים הוא ולא דמי לעשירית האיפה אפי' הכי יביא עוף ואם עוד העשיר יביא כשבה:

שהפריש קן. תורין:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף