רש"י/כריתות/יז/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רש"ש |
והא דתניא חייב בשגגת שבת וזדון מלאכות. דאי נמי סבירא לן ימים שבינתים ידיעה הן הכא ליכא למימר דמהני חילוק שבתות לחלק שלא יצטרפו דקסבר אין ידיעה לחצי שיעור:
לא בחדא ולא בחדא. בשגגת מלאכות לא מוקמת לה דהא אמר לעיל לר' עקיבא לאו כגופין דמיין ומצטרפין ובשגגת שבת נמי לא דאי נמי אמרינן ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק הא שמעינן ליה לר"ג לעיל דאין ידיעה לחצי שיעור דקתני בשתי העלמות ר"ג מחייב:
א"א בשלמא כר"ע ס"ל. דאית ליה לר"ע נמי שבתות כגופין דמיין והא דקתני מודה לר"ע הוא דמודה היינו דפליגי בהכותב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת זו בשגגת שבת וזדון מלאכות דר' גמליאל מחייב כאידך ברייתא דאין ידיעת ימים שבינתים מועלת לחצי שיעור ור' עקיבא היינו חכמים דפטרי סבר יש ידיעה:
אלא אי אמרת כר"א ס"ל. בשגגת מלאכות וזדון שבת דהאי דקתני ומודה לר"א קאמר על כרחיך מכלל דפליגי במקצת:
ר"א מחייב. ודאי בשגגת שבת קאמר ומש"ה קתני דאין ידיעה לחצי שיעור דאי בשגגת שבת וזדון מלאכות הא כולי עלמא מודו דלר"א שבתות כגופין דמיין ופטור:
אלא באחת על האריג. פליגי ר' גמליאל ור"א והכי קאמר מודה ר"ג לר"א בכותב אות אחת כו' זדון שבת ושגגת מלאכה שהוא פטור דשבתות כגופין דמיין ואף על גב דפליג עליה באחת על האריג דהתם מחייב ר' גמליאל אע"ג דדמי להאי דכותב חצי שיעור בשבת שני ומשלים לשיעור הראשון ואורג נמי חצי שיעור על האריג אפילו הכי מחייב ר"ג דהכא היינו טעמא דשבתות כגופין דמיין ולא מצטרפין דדמי כחורש חצי שיעור וזורע חצי שיעור אבל באורג דמעיקרא הוי בהאי בגד אריג שיעור הרבה חשיב האי חוט שארג זה אגב כל הבגד ואף על גב דת"ק דר' גמליאל דפליג עליה באין ידיעה לחצי שיעור לאו ר"א הוא אפילו הכי האי ומודה דקתני אדר"א קאי ואפלוגתא דאחת על האריג והא דקתני ליה הכא גבי העלמות איידי דאיירי בכותב לחצאים הא ר"א נמי חיובי מחייב:
אמר רבא. לעולם ומודה דקתני לר"א מודה ואהך פלוגתא קאי דפליגי בהדא:
בשתי העלמות פטור. ויש ידיעה לחצי שיעור:
לשתי רשויות. ושתיהן רה"ר פטור דרשויות מחלקות. ברייתא דלעיל מודה ר' גמליאל לר"א דשבתות כגופין דמיין דמחלקין לכתיבת שתי אותיות מלצרף אבל בהא פליג עליה דרשויות לא מחלקות:
היינו דקא"ל ומה נדה. דנדה אית בה ידיעת ימים שבינתים כדמפרש לקמן:
אלא לרבא. דאמר דגופין בעא מיניה מאי פשיט ליה מנדה בנדה מאי חילוק גופין איכא:
תני נדות. מה נדות שאין בהן תוצאות הרבה הבא על חמש נשים נדות חייב על כל אחת ואחת כו' דגופין נינהו שבתות לא כ"ש שהן גופין:
שמואל תני נדה. דס"ל כרב חסדא:
קטנות דעלמא. אנשים הרבה הבאין על קטנות הרבה בנדות:
לא כי האי תנא. דהאי תנא סבר נדה מיבעיא ליה ושבת פשיטא ליה:
חייב על כל אחת ואחת. אם עשה חמש אבות מלאכות בהעלם אחד:
על הבהמה. ביאות הרבה על אחת:
בהמה. מיבעיא ליה כנדה:
ספק אכל חלב. מפרש בגמרא מר אמר חתיכה אחת ומר אמר שתי חתיכות:
ואפילו אכל. כגון שסבור שומן הוא ואח"כ נודע לו שהוא אכל חלב אבל ספק יש בו כזית ספק אין בו: