רש"י/ישעיה/נט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת יום כיפורים בשחרית למנהג תימן פסוקים כ-כא (ממשיך מפנ"ח)

רש"י ‏ ישעיה נט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הן לא קצרה. את אשר לא נושעתם לא מקוצר ידו הוא:

ב

הסתירו פנים. גרמו לכם שהסתיר פניו מכם:

ג

נגאלו. לשון טינוף וכן לחם מגואל (מלאכי א):

ה

צפעוני. מין נחש רע:

בקעו. אישקלורש"ט בלע"ז כלומר מעשים מכוערי' שאינם לטובתם עשו:

וקורי עכביש. איריניי"ש בלע"ז וקורי אורטור"ש בלע"ז, קורי הם כלי האורג שהשתי מוסך בהן, ומנחם חברו במחברת קורות ע"ש שהעכביש מיסך אריגותיו בקורות:

והזורה. ת"י משחנן לשון חימום שקורין בלע"ז קובי"ר המחממן יוצא מהן כשהוא מבקע הקליפה, ועיקר לשון והזורה לשון עיצור הוא להוציא הבלוע בתוכו כמו ויזר את הגזה (שופטים ו לח) ועיצורו של זה הוא חימומו:

אפעה. מין נחש שהוא רע כך לא ישתלמו במעשיהם אלא רעה:

ח

ואין משפט במעגלותם. כלומר אין במעגל דרכיהם דבר נשפט באמת כמשפטו:

נתיבותיהם עקשו להם. הם העוו את דרכם לעצמם:

ט

רחק משפט ממנו. שהיינו צועקים חמס מאויבינו ואין הקב"ה שופט לנקום נקמה:

ולא תשיגנו צדקה. הנחמות הטובות שהבטיחנו אין משיגות אותנו לבוא:

לנגוהות. נקוה ובאפלות נהלך:

י

באשמנים. מנחם פתר לשון מחשכים, ורוב הפותרי' מודים לו אבל דונש פתר בו לשון שומן והאל"ף נוסף בו כמו אל"ף שבאחותי (איוב יג) ושבאכזב (ירמיה טו) ודרך האתרים (במדבר כא) אף כאן בין האשמני' בין החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא:

יא

הגה נהגה. לשון יללה:

יג

דבר עשק. כמו לדבר עשק:

הורו והוגו. לירות ולהוציא הורו לשון ירה בים (שמות טו ד) ד"א הורו והוגו הרב והתלמיד שם המקור (סא"א) והוגו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב, כ יג) הגו סיגים מכסף (משלי כה ד):

יד

והוסג אחור משפט. נקמתינו מאויבינו שהיא תלויה בהקב"ה וצדקתו עומדת מרחוק למה כי כשלה אמת ברחובותינו וכיון שהאמת כשלה מארץ אף משמי' אין הצדק והמשפט באין:

טו

משתולל. מוחזק שוטה על הבריות כמו (מיכה א) אלכה שולל והוא מגזרת שוגג דמתרגמינן שלו וכן (שמואל ב, י) על השל:

וירע בעיניו כי אין משפט. לפיכך הביא עליהם הפורענות:

טז

וירא כי אין איש. ועתה בהנחמו על הרעה לעמו רואה כי אין איש צדיק לעמוד בפרץ:

וישתומם. ויחרש לראות אם יש מפגיע בעדם ואין מפגיע וישתומם ל' אדם העומד ותוהא ושותק בתמהונו ותי"ו וישתומם כתי"ו של משתולל ושניהם כאן משמשות לשון מתפעל וכן דרך התיבה שיסודה הראשון שי"ן או סמ"ך כשהיא נהפכת ללשון מתפעל נתפעל ויתפעל בא התי"ו באמצע אותיות שרש התיבה נמצא וישתומם לשון שמו שמים (ירמיה ב יב) משמים בתוכם (יחזקאל ג טו) נשמו אחרונים (איוב יח כ) ל' תמהון:

ותושע לו זרועו. וינקם מאויביו:

וצדקתו. סמכתהו הוא להשיאו ולאמץ ידיו בנקמתו ואע"פ שאין אנחנו הגונים להושיע:

יז

קנאה. אינפרימנ"ט בלע"ז לקנאות לשמו הגדול:

יח

כעל גמולות. כדת להשיב על גמולות האויבים:

כעל ישלם. כדת להשיב עליהם ישלם:

יט

כי יבא כנהר. צרה על אויביו:

נוססה בו. נפלאות בו ל' נס, ד"א נוססה בו אוכלת בו כתולעת בעץ כמו (לעיל י) והיה כמסוס נוסס:

כ

ובא לציון גואל. כל זמן שציון חריבה עדיין לא בא הגואל סא"א:

כא

זאת בריתי אותם. בדבר זה כרתי בריתי להם ואקיים כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף