רש"י/ישעיה/לז

רש"י ‏ ישעיה לז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ותוכחה. אשפרובמנ"ט בלע"ז האויבים מוכיחים בהצלחתם לאמר ידינו רמה ואין אלהים כאלהינו:

כי באו בנים. בני ישראל בניו של הקב"ה:

עד משבר וכח אין ללידה. עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאת:

ד

והוכיח בדברים. הגיד כחו והראה הצלחתו והוכיח אישפרובי"ר בלע"ז:

ז

ושמע שמועה. מיד זו שמועת תרהקה מלך כוש ומתוך כך ילך מעליכם הפעם הזאת להלחם עם תרהקה ואין זו שיבה לארצו ואח"כ ישוב הלום ואני עתיד להשיבו לארצו ולהפילו שם בחרב:

ט

וישמע. מלך אשור:

על תרהקה. לאמר יצא תרהקה להלחם אתך:

וישמע וישלח מלאכים. אין וישמע השני כמו וישמע הראשון הראשון ל' שמוע' והשני ל' קבל' קבל דברי השלוחי' וייטבו בעיניו לתת לב להסתלק מעל ירושלי' להלחם תחלה עם כוש:

וישלח מלאכים אל חזקיהו. להודיעו שאינו מסתלק לגמרי אלא ע"מ לשוב:

יב

עדן. שם מלכות כמה דאת אמר (יחזק' כז) חרן וכנה ועדן:

יג

הנע ועוה. הניעהו ועוהו מלך אשור החריבם וטילטל' ממקומם:

יח

אמנם ה'. אמת הוא כי החריבו מלכי אשור:

את כל הארצות ואת ארצם. הארצות (ראשי) המדינות ואת ארץ (ארצם) הסמוכה להם, ערי הממלכה אשר הנם ראש למדינות קורא ארצות ושאר המחוזות אשר סביבותיהם קורא ארצם ובספר (מלכים ב, יט יז) כתוב את הגוים ואת ארצם ול' אחד הוא:

יט

ונתון. כמו ונתון אותו על כל ארץ מצרים ל' פעול שמור זכור דוננ"ט בלע"ז:

עץ ואבן. הם לפיכך לא היה בהם כח ויאבדום מלך אשור:

כד

מרום הרים. הר הבית:

ירכתי לבנון. בית המקדש:

ואכרות קומת ארזיו. לא אלך לארצו עד אשר אחריבנו:

קצו. סופו:

יער כרמלו. טוב שבחו וכובד חזקו:

כה

אני קרתי ושתיתי. כלומר התחלתי בכל מעשי וגמרתי והצלחתי כזה הכורה בור ומוצא מים ומצליח ל' מקור:

ואחריב בכף פעמי. (אם) באתי לצור על עיר הבטוחה בחוזק נהרותיה הבאתי עליה גייסות רבים וכלו מימי נהרותם בשתיית בהמתם ומדרך כף רגליהם:

ואחריב. ל' הוה כלומר כן דרכי תמיד:

יאורי מצור. יאורי עיר הבאה במצור ע"י יאורות:

כו

הלא שמעת. ולמה תתפאר אין זה שלך כי גזרה היא מלפני זה שנים רבות שתהיה אתה פורע פורענות מן העכו"ם כענין שנא' (לעיל י') הוי אשור שבט אפי:

הלא שמעת למרחוק. יותר מע' שנה שנתנבא עמוס (עמוס ז) שנתים לפני הרעש וישראל גלה יגלה מעל אדמתו מאז יש לך לשמוע שעשיתי והכנתי פורעניות זו:

מימי קדם. מששת ימי בראשית עלתה על לבי אותה גזרה שנגזרה עליך שנאמר (לעיל ל) כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן עתה כשהגברתיך על העכו"ם הביאותיה לאותה גזרה כדי שתהא להשאות לגלים נצים ערים בצורות, שתהרוג את יושביהן ותהיין שאיה מאדם ויתעתדו לגלים צומחים ירק:

כז

ויושביהן קצרי יד. אני התשתי את כחן לפניך:

ושדמה לפני קמה. שדמה הוא שקורין אשטובל"א בלע"ז הנשארת בקרקע שרשי הקציר:

לפני קמה. כשלא הגיע להתבשל ולהקשות לבא לידי קמה והוא חלש ורך:

לפני קמה. בטרם יהיה קמה:

כח

ושבתך וצאתך ובואך ידעתי. ת"י ומיתבך בעצה ומיפקך לברא לאגחא קרבא ומיתיך לארעא דישראל גלי קדמי כשעלתה מחשבה בלבך ונועצת להחריב את ביתי אני ידעתי:

כט

התרגזך. התרעשך והתגברך עלי:

שאננך. כמו ושאונך:

חחי. כמין טבעת הוא ותוחבין אותו בשפת בהמה שעסקיה רעים למושכה בו:

ומתגי. ת"י זמם והוא של ברזל ותוחבין אותו בנחירי הנאקה והוא ששנינו ונאקה בחטם במס' שבת (צ"ע כי מהפסוק נראה להדיא להיפך כי חח בחטם ומתג בשפה):

ל

וזה לך האות. הדבור הזה אינה לסנחריב אלא הנביא אמר לחזקיה והתשובה הזאת תהיה לך לאות להבטחה אחרת הנה החריבו הלגיונות את כל הזרעים וגדעו את כל האילנות והקב"ה מבטיחך שתסתפקו השנה הזאת בספיחי הזרעים שיצמחו מאליה':

אכול השנה. לאכול השנה ספיח:

ובשנה השנית שחיס. הן ספיחי גידועי אילנו' כך הוא בסדר עולם אבל יונתן תירגם כתכתין ספיחי ספיחים וזה לך האות כשתראה שיתקיים דברי שישוב סנחרב לארצו ויפול תאמין שתתקיים עוד הבטח' השניי':

לב

קנאת ה' צבאות. שיקנא לשמו ולא מחמת זכות שבידכם למדנו שתמה זכות אבות:

לג

ולא יקדמנה מגן. לא יערוך לפניך מגן כדמתרגם לפני קדם:

ולא ישפך עליה סוללה. לא יצבור עליה מליתא, אומר אני הוא ששופכין עפר וצוברין לפני החומה והמגדלות לבנות עליה כרכום:

סוללה. ע"ש שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה ותרגומו מליתא על שם שעושין לו מתחילה שני מחיצות גדר קני' ושופכים העפר ביניהם וכובשין אותו שם לאחר שמלאו את המחיצות ושמעתי שסותרין אותו זריקת האבנים גדולו' שקורין פורייר"א בלע"ז אבל אין באבנים ל' שפיכה ולא ל' סלילה ואין ל' התרגום נופל על פתרון זה:

לו

ויצא מלאך ה' וגו'. לאחר שהלך ונלחם עם כוש חזר ובא לירושלים ובאותו שעה ויצא מלאך ה' וכך שנוייה בסדר עולם הנני נותן בו רוח ושמע שמועה כמה שנאמר וישמע על תרהקה וגו' (לעיל לו) שטף שבנא הסוכן וסיעתו והוליכם בזיקים והלך לו לכוש ולקח חמדת כל האוצרות ובא לו לירושלים לקיים מה שנאמר (לקמן מה) יגיע מצרים וסחר כוש עליך יעבורו זו ירושלים אחריך ילכו. זה חזקיהו, באותה שעה וישלח את תרתן ואת רב סריס הם הנזכרים בספר (מלכים ב, יח יז) והם המלאכים שנאמר עליהם ששלח אחר השמועה שנא' (לעיל לז ט) וישלח מלאכים אל חזקיהו ולא הם באו עם רבשקה בשליחות הראשון ועל אותן הספרים השיבו ישעיהו (שם כב) בזה לך לעגה לך אותה שעה ויצא מלאך ה' ויכה וגו', כלם מלכים קשורי כתרים בראשיהם וקטן שבכולם היה שר על שני אלפים שנאמר (לעיל לו ח) ואתנה לך אלפים סוסים ואיך תשיב את פני פחת אחד וגו' למדנו על קטן שבפחותים שהוא שר על אלפי' איש ונפלו הם וגייסותם:

לז

וישב בנינוה. היא ראש המלכות כענין שנאמר (בראשית י יא) מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה:

לח

בית נסרוך. נסר מתיבתו של נח כדמפורש באגדת חלק:

הכהו בחרב. שאמר אם תציל אותי שלא יהרגוני בני מלכותי שהבאתי בניהם כאן ומתו אקריב שני בני לפניך עמדו והרגוהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף