רש"י/ירמיה/יז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת בהר למנהג תימן פסוקים א-יד (מתחיל בפט"ז) הפטרת בחוקותי למנהג אשכנז וספרד פסוקים א-יד (מתחיל בפט"ז)

רש"י ‏ ירמיה יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בעט ברזל. משל הוא כלומר חקוקה בשיקוע ואין נוחה למחוק, ומדרש אגדה בעט ברזל בצפורן שמיר על ידי ירמיה שנקרא עמוד ברזל ועל ידי יחזקאל שנאמר לו כשמיר חזק מצור נתתי מצחך:

חרושה. חקוקה כזה שהוא חורש בעומק:

על לוח לבם. שאינם שוכחין עכו"ם שלהם:

ב

כזכור בניהם מזבחותם. כזכירת בניהם כן היתה להם זכירת מזבחותם כאדם שיש לו געגועין על בנו:

ואשריהם. אשר על עץ רענן על עץ כמו אצל וכת"י תחות כל אילן עבוף:

ג

הררי בשדה. ירושלים היושבת בהר המישור כל סביב העיר מישור שדה ול' הררי כמו ערבי (ישעיה יג) על שם שיושב בערבה מונטיינד"ש בלעז יושבי ההר (ס"א יושבת ההר):

חילך. כמו ממונך:

במותיך בחטאת. במותך עשויות בחטא לשם עכו"ם בכל גבוליך:

ד

ושמטתה. על כרחך תשמט ארצך את אשר לא שבתה בשבתותיכם שאמרתי לכם ושבתה הארץ (ויקרא כה ב):

ובך. אנקם מחמת נחלתך אשר נתתי לך שלא עשית רצוני להשמיטה, ד"א ובך מנחלתך ובך אנקם מנחלתך שאגלה אותך ממנה:

כי אש קדחתם באפי. יקדתם בנחירי:

ה

אשר יבטח באדם. בחרישו וקצירו לומר אזרע בשביעית ואוכל:

זרועו. כמו עזרו וכן תרגם יונתן רוחצניה:

ומן ה' יסור לבו. שהבטיחו וצויתי את ברכתי לכם (שם) כך שמעתי:

ו

כערער. כעץ יחידי ל' ערירי (בראשית טו) ויש אומר דגאשטי"ה בלעז ומנחם פי' שם עץ מעצי היער וערער שמו וכן פי' כערער במדבר עץ אחד מעצי היער:

בערבה. לשון מישור:

חררים. יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל ל):

ארץ מליחה. ארץ שהיא מליחה ולא תהא מיושבת:

ח

ולא יראה. העץ כי יבא חום:

בצורת. ל' רעב פאמצ"א בלעז, ל"א בצורת ל' מבצר וכן חברו מנחם:

לא ידאג. לא יפחד:

ט

עקוב הלב. מלא תואנה ועקובה מכל רעה:

ואנוש. לשון חולי וחליו הוא זה:

מי ידענו. הוא סבור מי ידענו אני ה' חוקרו:

יא

קורא דגר. קוק"ו גלונצנ"ט בלעז:

ולא ילד. הקורא הזה מושך אחריו אפרוחים שלא ילד דגר. ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו ואלו שהקורא דגר לא ילכו אחריו משיגדלו שאינם מינו כך עושה עושר ולא במשפט:

יהיה נבל. מתקרי רשיעא:

יב

כסא כבוד וגו'. לפי שבא לומר כל עוזביך יבושו מתחיל בקילוסו של מקום ומדבר לפניו אתה שכסא כבוד ומרום מראשית בריאת עולם ומכוון כנגד מקדשנו:

יג

מקוה ישראל. ה' יושב עליו לפיכך כל עוזביך יבושו:

וסורי בארץ יכתבו. אותם שסרים מדברי שאינם שומעים שליחותי בקברות תחתיות ארץ יכתבו:

יד

כי תהלתי אתה. בך אני מתהלל ומתפאר לומר שאתה מושיעי:

תהלתי. וונטנצ"א בלעז:

טו

איה דבר ה'. הפורעניות שאתה מתנבא:

טז

ואני לא אצתי. לא מהרתי לזרזך להביאם מהיות רועה טוב מחזר אחריך לבקש עליהם רחמים:

ויום אנוש. חולי של פורענות לא התאויתי וי"ת ואנא לא ענבית על מימרך מלהתנבאה עליהון לאתבותהון לדחלתך ולפי התרגום יהיה אצתי ל' עכוב כלומר לא עכבתי מלומר להם שליחותיך ולהשיבם אליך אם היו שומעים אלי:

מוצא שפתי נוכח פניך היה. להשיב את חמתך מהם:

יז

אל תהיה לי למחתה. אל יהי שליחותיך למחתה:

יח

יבושו רודפי. אנשי ענתות לבדם:

כג

ולא שמעו. אבותיכם למה שצויתים:

כז

ובא. כמו ולבא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף