רש"י/ירמיה/טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת בהר למנהג תימן פסוקים יט-כא (ממשיך בפי"ז) הפטרת בחוקותי למנהג אשכנז וספרד פסוקים יט-כא (ממשיך בפי"ז)

רש"י ‏ ירמיה טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

בית מרזח. משתה בספרי בפרשת בית פעור ראיתי חזרו לעשות להם מרזיחין אבל רבותינו פירשו מרזח אבל:

תנוד. תקונן:

כי אספתי את שלומי וגו'. כשהיה אברהם אביהם עושה צדקה ומשפט נתתי לזרעו חסד ורחמים ושמר ה' אלהיך לך וגו' (דברים ז יב) ונתן לך רחמים (שם יג) הם הפכו ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו (עמוס ה ז) אף אני חזרתי ואספתי אלי את חסדי ואת רחמי:

אספתי. אטואי"ש בלעז כמו אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל כג):

ו

ומתו גדולים וקטנים. ואחר שהכל מתים מה לך לספוד:

ולא יתגודד ולא יקרח להם. דרך האבלים להתגודד ולשרוט בשרם ולקרוח קרחה בראשם ומכל מקום לישראל אסור ולא הזכירו כאן אלא לדוגמת אבל:

ז

ולא יפרסו. ל' שבירה כמו (דניאל ה כה) מנא מנא תקל ופרסין שמברין את האבלים ברחבה ופורסין להם ברכת המוציא כי הוא יברך הזבח (שמואל א, ט יג) תירגם יונתן ארי הוא פריס על מזונא:

ולא ישקו אותם וגו'. הרי טעם למה שאמרתי אל תלך לספוד:

ח

ובית משתה. אשר אמרתי לך למעלה לא תבא זה הטעם הנני משבית מן המקום הזה וגו':

יג

ועבדתם שם את אלהים אחרים. תרגם יונתן ותפלחון תמן לעממיא פלחי טעוותא:

יד

לכן. לשון שבועה אף על פי שבגדתם בי שבועה היא בידי שאגאול אתכם:

ולא יאמר עוד וגו'. רבותינו דרשו (ברכות יב) לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא גאולה אחרונה עיקר ויציאת מצרים טפל לה:

טז

ודיגום. מה הדייג שולהו מתוך מקום גדולו אף אלו ילכדו אותם בתוך העיר ומה עסקו של דג משנלכד הוא מת כך אביא עליהם הורגים ואח"כ אשלח צידים לנשארים ולבורחים מן החרב על ההרים והגבעות וצדום להגלותם בשבי:

יח

משנה עונם. את ששנו על עונם לעשות עונות אבותיהם ויונתן תירגם כן ואשלם לתניינין כקדמאין על חד תרין:

יט

ה' עוזי ומעוזי ומנוסי. אנטיפויימאנ"ט בלעז ומנחם חברו ל' פלא כמו נתת ליראיך נס להתנוסס (תהילים ס ו) וכן ה' נסי (שמות ז) ודונש פתר אותו ל' מנוס ממש:

אליך גוים יבאו. סוף האומות לשוב אליך ולעבדך שכם אחד ועמך איך עשו להם אלהים והמה לא אלהים:

מאפסי. כמו מקצה:

נחלו. ל' נחלה:

מועיל. ל' תועלת:

כא

כי שמי ה'. כמשמעו מושל ושליט לקיים גזרתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף