רש"י/ירמיה/יב
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
צדיק אתה ה' כי אריב אליך. כשאתווכח עמך ידעתי כי תצדק בדבריך אך חפץ אני לדבר משפטים אותך להודיעני דרכך:
מדוע דרך רשעים צלחה. שנתת גדולה לנבוכדנצר הרשע ותצליחהו להחריב ביתך, ד"א על אנשי ענתות היה צועק וקורא תגר:
שלו. לשון שלוה:
ג[עריכה]
ואתה ה' ידעתני. גם על אנשי ענתות העומדים עלי עזרני כי אתה ידעתני:
התיקם כצאן לטבחה. נתקם מן החיים למות דישטאקאלו"ש בלעז כמו עד התיקנו אותם מן העיר (יהושע ח ו):
והקדשם. הזמינם:
ד[עריכה]
עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש. עד כאן דברי הנביא ורוח הקודש משיבתו מרעת יושבי בה ספתה בהמות ועוף:
תאבל. תחרב:
ספתה. פוניד"א בלעז:
כי אמרו. יושבי הארץ הזאת:
לא יראה את אחריתנו. אין גלוי לפניו מה יהיה בסופינו:
ה[עריכה]
כי את רגלים רצתה וילאוך. קרוביך הכהנים כמותך ואנשי עירך באים להורגך את רגלים. עם רגלים פיאוניד"ש בלעז:
ואיך תתחרה את הסוסים. לרוץ את הסוסים כלומר ומה קרוביך הכהנים באים להרגך כל שכן שיקומו להרגך שרי יהודה וזהו קצפי עליהם וזו היא הצלחת האויב וכן ת"י דנא תיובתא וגו', ומדרש רבותינו אם על שכר שלש פסיעות שרץ נבוכדנצר לכבודי בימי מרודך בלאדן אתה תמה שהרביתי גדולתו כל כך מה תתמה עוד כשתראה שילום שכר שאשלם לצדיקים שרצו לפני כסוסים:
תתחרה. אאטיר"ש בלעז:
ובארץ שלום. אשר אתה בוטח שם הלאוך:
ואיך תעשה בגאון. שרי יהודה, וגאון הירדן משל הוא לפי שהוא מקום אריות ונמרים וכן למדנו יונתן בהרבה מקומות וכאן תירגם ואכדין את מדמי לקבל חיות ברא די ברום ירדנא והנה כאריה יעלה מגאון הירדן (לקמן ט) ת"י בשתי מקומות כאריה דסליק מרום ירדנא:
ו[עריכה]
קראו אחריך מלא. קבוצת אנשים:
ז[עריכה]
ידידות נפשי. עם סגולתי:
ח[עריכה]
נתנה עלי בקולה. עלתה לפני צעקת חמסיה:
ט[עריכה]
העיט צבוע. הה"א תמוה לכך הוא נקוד פת"ח הכי הם עוף צבוע מגואל בדם ששאר העופות נאספים עליו, ד"א העיט צבוע עוף אחד שהוא צבוע וכל העופות נאספים עליו לאוכלו ששונאים אותו:
העיט סביב עליה. שמא עוף שמים הם אלו החיילות הגדודים הקלים אשר סביביה:
התיו. בואו:
י[עריכה]
רועים רבים. ראשי גייסות של חיל נבוכדנצר כמו שנאמר למעלה אליה יבאו רועים ועדריהם (לעיל ו):
בססו. ל' מרמס וכן והיו כגבורים בוסים בטיט חצות (זכריה י ה):
חלקת. קנפני"א בלעז:
יא[עריכה]
אבלה עלי. לפני:
יג[עריכה]
זרעו חטים וקוצים קצרו. התפללו ולא נתקבלה תפלתם למה לפי שלא נרו להם ניר תשובה ומעשים טובים לכך זרעו אל קוצים, ספר שנקוד בו זרעו בחירי"ק הזיי"ן שיבוש הוא:
נחלו. ל' חולי נחלו במכאובם וצעקתם לפני ולא יועילו:
מתבואותיכם. ממעשיכ':
יד[עריכה]
שכיני הרעים. מצרים עמון ומואב וצור וצידון שהיו שכני ארץ ישראל ומזיקין אותם:
טו[עריכה]
אשוב ורחמתים. כולן לקו סמוך לחורבן הבית ובכולם נאמר ושבתי את שבות בספר זה:
טז[עריכה]
אם למוד ילמדו. אם יאמינו בה':
ונבנו. לשון בנין:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |