רש"י/יחזקאל/כג

רש"י ‏ יחזקאל כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

שתים נשים. תרתי מדינן דאינון כתרתין נשין:

בנות אם אחת. שתיהן מכנסיה אחת נחלקו לשתים בימי רחבעם:

ג

שמה מועכו. בני מצרים את שדיהם ל' ומעוך (ויקרא כב):

ושם עשו. המצריים את דדי בתוליהן כלומר למדום את דרכי תועבותם, עשו איטיינירי"ש בלע"ז:

ד

ושמותן. בכינוי אהלה ואהליב':

ושמותן. הראשונים שומרון היא שאני מכנה אהלה שנעשית אהל מתחילה לעגלי ירבעם ובית הבעל לאחאב ואע"פ ששומרון לא נבנתה אלא בימי עמרי קורא את מלכי ישראל על שמה שמשנבנית נעשית ראש:

אהליבה. על שם שאהלי היה בה ומקדשי:

ה

ותעגב. ותתאוה אישויי"ר בלע"ז ל"א דיששירי"ר:

אל אשור קרובים. שהיו שכנים לה ושלחו להם להיות להם לעזר זה היה מנחם בן גדי (מלכים ב, טו יט) שנתן מס לפול מלך אשור להיות ידו אתו להחזיק הממלכה בידו והנביא מדמה הדבר לאשה מנאפת שאם היו עובדים להקב"ה לא נצטרכו למלכי אשור:

ז

ותתן תזנותיה עליהם. לב ניאופים ורוח זנונים נתנה עליה' שהית' מתאוה להם:

ובכל אשר עגבה וגו'. בכל העכו"ם אשר נשתתפה עמהם למדה דרכיהם ונטמא בגילוליהם:

ח

ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה. גם על מלכי מצרים סמכו שמצינו (שם יו) בהושע בן אלה אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים:

כי אותה שכבו וגו'. ומאז וישפכו תזנותם עליה תאות זנונים נכנס בה מימי נעוריה:

ט

לכן נתתיה וגו'. שבא סנחרב והגלה אותם:

י

ותהי שם לנשים. לוקח מהן קללה לכל הנואפו' להווסר ממנה ראו מה עלתה לפלונית על זימתה:

ושפוטים. כמו שפטים יושטישא"ט בלע"ז:

יא

ותרא אחותה אהליבה. את כל הרעה אשר בא לאחותה על זנוניה ולא יראה:

ותשחת עגבתה. תאותה זויט"ר בלע"ז:

יב

אל בני אשור עגבה. זה אחז ששלח אל מלך אשור לעזרה (שם):

יד

ותוסף אל תזנותיה. להתאוות לצלמים שלא ראתה אותם אלא דמותם:

מחוקה על הקיר וגו'. בששר כזאת לא עשתה אחותה:

צלמי כשדים. דמות אנשי כשדים שמשונין בלבושיהון:

בששר. מיני ציור:

טו

חגורי אזור. כן דרך לבושי כשדים:

סרוחי טבולים. יתירי כובעים גדולים ומנחם פירש כמו ויטבלו הכתונת בדם (בראשית לז לא) ופתרון סרוחי טבולי' כן הוא סרח העודף (שמו' כו) מן המצנפת צבועה, טבולים אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין וכן ת"י מחתין קולסין:

שלישים. גבורים:

טז

למראה עיניה. בשביל שראתה דמות צורתן:

יז

ויבאו אליה בני בבל למשכב דודים. כרתו יחד ברית ואומר אני שזה נאמר על חזקיה ששמח על מלאכי מרודך בלאדן (ישעיה לט א) והאכילן על שלחנו והראם את כל בית נכותה ודוגמא שאמר הנביא אנשי מחוקה על הקיר לפי שמארץ רחוקה באו ולא היו בני כשדים רגילים אצלם כמו שנאמר שם מארץ רחוקה באו אלי ובשביל ראות פניהם פעם אחת נתחבבו עליו והקפיד הקב"ה על הדבר כמה שנאמר הנה ימים באים ונשא את כל אשר בביתך וגו' (שם) (ובדברי הימים ב ל"ב:כ"ה) ולא כגמול עלי השיב חזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף גדול וגומר:

ותקע נפשה מהם. שמרד בהם יהויקים וצדקיהו, ותקע אשלוקי"ר בלע"ז, ותקע כמו (בראשית לב כו) ותקע כף ירך יעקב הוקעה. לשון חבור ותקיעת עץ בארץ הוא וכן בהשתלפו מן הארץ יפול בו ל' קעייה כאשר תאמר ותשרש שרשיה (תהילים פ י) לשון קליטה ובכל תבואתי תשרש לשון עקור וכן בסעיפיה פוריה (ישעיה יז ו) ל' ענפים ומסעף פארה (שם י) לשון קוצץ ענפי העץ ופארותיו:

יט

לזכור את ימי נעוריה. עלתה על לבה תאות בני מצרים ששלח צדקיהו אליה שנאמר (לעיל יז) וימרד בו לשלוח מלאכיו מצרים:

כ

ותעגבה על פלגשיהם. על פלגשות' להיות להם לפלגש:

אשר בשר חמורים בשרם. אבר תשמיש:

וזרמת סוסים. לשון רבוי תשמיש שמרבים תשמיש יותר משאר כל הזכרים שבבהמה:

זרמת. קלוח הזרע כמו זרם מים עבר (חבקוק ג י):

כא

ותפקדי. ותזכרי:

בעשות. לשון כבישה:

כב

את מאהביך. את כשדים אשר ערבו על חזקיהו:

את אשר נקעה נפשך מהם. אשר חזר צדקיהו ושנאם ומרד בהם:

כג

פקוד ושוע וקוע. ת"י שם מדינות ומקרא מסייעו (בספר ירמיהו נ':כ"א) על הארץ מרתים עלה עליה ועל יושבי פקוד, והפותרים אומרים ל' פקודים ושרים ושלטונים:

וקרואים. שמונ"ץ בלע"ז:

כד

הצן. פירש דונש אחד מכלי המלחמה הוא ואני אומר לשון הקפות מחנות כמו ולצנינים בצדיכם (במדבר לג נה) ולמשירין מקפנכון הצן (מנחם פירשו כמו צנה וסוחרה אמתו (תהילים צא ד) ואין דונש מודה לו והתרגום שמתרגם וייתון עלך במאני זיינא מסייע לדונש): הצן כמו בהוצן ויש משמע הוצן כמו חוצן מן והביאו בניך בחוצן (ישעיה מט כב) שפירושו זרוע וכן ובאו עליך הוצן (כאן) ועניינו חיל כמו וזרועות הנגב (דניאל יא טו) שפירושו וחיילות הנגב:

ונתתי לפניהם משפט. מה שעלי לשפוט אעשה אותם שלוחי לעשות המשפט:

במשפטיהם. משפט שלא כתבתי בתורתי והוא ממשפטי נימוסיהם ואיזה זה זה סימוי עינים שעוורו את עיני צדקיהו:

כה

אפך ואזניך. הם תפארת הפרצוף ולהם המשיל הכהונה והמלכות:

ואחריתך. שאר העם:

ואחריתך תאכל באש. ושפר ארעיך שהן אחריות לישען עליהם לפרנסה:

כו

את בגדיך. בגדי כהונה:

כח

אשר שנאת. כשדים שמרדת בהם:

ל

עשה אלה. לשון פעול פיישנ"ט בלע"ז:

לב

מרבה להכיל. יתירה מלהכיל כמו מלסבול:

לג

ושממה. תמהון:

לד

ומצית. לשון מוצץ עד התמצית אישוצרא"ש בלע"ז:

ואת חרשיה. דימה כוס המשקה פורענות לישראל לכלי חרש שמשנשתבר אין לו תקנה כך משתבא תשועתם וישבר הכוס לא ישוב להשקותם עוד וכשהוא מדבר בהשקאת העכו"ם קורא אותו זהב שנאמר כוס זהב בבל ביד ה' המשכרת כל הארץ (ירמיה נא ז):

ואת חרשיה תגרמי. כמו ועצמותיהם יגרם (במדבר כד ח) לא גרמו לבקר (צפניה ג ג) רונגייר בלע"ז גורר בשיניו את סביבות העצם או החרש לרדות מעליו בשר הדבוק בו ומנחם חברו לשון שבירה וגם כן פתר ועצמותיהם יגרם וכן לא גרמו לבקר:

לה

שאי זמתך. קבילי חובי עצת חטאיך:

לו

התשפוט. לשון ויכוח:

לז

ודם בידיהן. בנאופיהם שפכו דם:

ואת גילוליהן נאפו. נאוף שלהם עם גלוליהם היה:

וגם את בניהן וגו'. וזהו שפיכות הדם שבידיהם (כלומר שהוציאו זרע לבטלה בידיהם ולא עשו תשובה):

לח

טמאו את מקדשי ביום ההוא. ביום ששחטו את בניהם לעכו"ם באות לפני במקדשי לעשות בו תועבה להכעיסני:

ואת שבתותי חללו. שהיו שוחטין את בניהם בשבת:

מ

ואף כי תשלחנה. וכל שכן קשה מן הכל כי תשלחנה להביא אליהן משרי העכו"ם אויביהן ורואין החלול שמחללות מקדשי:

שלוח אליהם וגו'. מאת אהלה ואהליבה לבא אליהם:

והנה באו לאשר רחצת כחלת וגו'. לאשר תרגם יונתן לאתר אללו"א בלע"ז אל מקום אשר יעדת להם לאמר במקום פלוני נצא לקראתכם מקושטות במרחץ וכחול:

כחלת. מין צבע ושמו כחול וצובעות בו עיניהם אוקליר"א בלע"ז:

מא

מטה כבודה. מכוללת במצעות נאות פריד"י בלע"ז:

מב

וקול המון. של עכו"ם רבות היו בה ולא המון של מלחמה אלא קול המון שליו:

ואל אנשים. בשביל אנשים ושל אנשים היו אותו המון ולא של בהמה:

מרוב אדם. שהיו בתוכה המובאים לנאוף מן המדבר:

סבאים. שהיו דרין סביב לה משכיניה עמון ומואב וכן תרגום סבאים מסחור סחור:

ויתנו. אהלה ואהליבה צמידים אל ידיהן. להתקשט לנאוף כלומר עמון ומואב מתוך שהן רבים היא מתקשטת ומתפארת להם ומתוך שהם שכיניה מתפארת לעיניהם בקישוטיה לפיכך ויתנו אהלה ואהליבה צמידים על ידיהם כדי שיהו נאות בעיני הנואפים וי"ו של ויתנו יתירה כמו אותה של עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות יד) וכמו אותך של ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב (שם ט):

מג

ואומר לבלה נאופים. עתה יזנו וגו' אמר לי לבי על זו שבלתה והזקינה בנאופים מעתה שהזקינה יזנו תזנותיה ממנה ותצא תאות זנותה מלבה ותחזור בה והרי היא עודנה בזנוניה כאשר בתחלה:

יזנו. יצאו כל זונה תרגום נפקת ברא כך שמעתי וכן ת"י:

לבלה נאופים. כמו לבלה בנאופים כאשר תאמר ותשב בית אביה (בראשית לה) כמו בבית אביה ירחצו מים (שמות ל) כמו ירחצו במים ויצאה חנם (שם כא) ואם בית אישה נדרה (במדבר ל) וכן פירש דונש ומנחם חברו עם תבל עשו (ויקרא כ) ולא יתכנו דבריו:

מד

ויבוא אליה. כל אשר מלאו לבו:

אשות הזמה. נשי הזמה:

מה

ואנשים צדיקים. אנשים דיינים שרי מלך בבל ומלך אשור וי"ת זכאין בקיבליהון לפי מעשיהן של אלו הזונות צדיקים העכו"ם מהנה:

משפט נאפות ומשפט שופכות דם. כמו שמפורש אחריו:

מו

העלה. ונתון, וברא, כולן לשון עשה ופעול הם:

מז

ורגמו עליהן אבן. הריגת בניהן ובנותיהן ושריפת בתיהן הוא משפט נואפות:

וברא אתהן בחרבותם. הוא משפט שופכות דם וברא לשון קציצה וכן ובראתו דיער יהיה לך בספר (יהושע יז יז):

מט

ונתנו זמתכנה עליכן. שופטיכן יתנו את משפט זמתכן בראשיכן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף