רש"י/יומא/עז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
תוספת יום הכיפורים
פורת יוסף
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png עז TriangleArrow-Left.png ב

אם תענה מתשמיש. להשבית עונתן:

ואם תקח מצרות. השביעו כמשמעו שלא יוסיף להן צרות:

ה"ג ואימא אידי ואידי מצרות מי כתיב אם תקח ואם תקח כתיב ואימא אידי ואידי מצרות חד לצרות דידיה וחד לצרות דאתיין ליה מעלמא דומיא דואם תקח מי כתיב אם תקח ואם תענה אם תענה ואם תקח כתיב. הכי פירושא ואימא אידי ואידי מצרות וה"ק אם תענה את בנותי ליקח נשים עליהן מי כתיב אם תענה אם תקח דליהוי אם תקא פי' דאם תענה ואם תקח כתיב מילתא אחריתי היא:

ואימא אידי ואידי מצרות חד לצרות דידיה. שלא יעשה בלהה וזלפה גבירות שוות להן והדר אשבעיה אם תקח נשים דהיינו צרות דאתיין להו לבתר הכי מעלמא והכי מסתברא דומיא דואם תקח:

מי כתיב אם תקח ואם תענה. צרות דעלמא קשות להן מן הראשונות וברישא הוה ליה לאשבועיה אצרות דעלמא והדר הוה ליה לאשבועיה אצרות דידיה דלא מישתעי איניש הכי להזהירו תחילה על הקל ולבסוף על הקשה:

מביאות אחרות. שהיתה מתאוה לו ולא בא עליה בעונתה בימים שעמדה אצלו ואני שמעתי שעינה מביאות אחרות שבא עליה שלא כדרכה וקשיא לי א"כ אימא אם תענה את בנותי נמי הכי אשבעיה שלא יענה אותן מביאות אחרות ועוד שעינה בביאות אחרות מיבעי ליה[1]:

מדיחה את ידה. לפי שרוח רעה שורה על הלחם הנלקח בידים שלא נטלן שחרית ושם השד שיבתא:

שלא רצה להאכיל בידו אחת. אפי' ידו אחת לא היה נוטל לתת פת לבנו קטן ביום הכפורים:

ואינו חושש. משום רחיצה:

לנטורי פירי. שהיו להם פרדסים בעבר הנהר:

בי תרבו. שם הכפר:

לפירקא. שהיו דורשין ביוה"כ:

לעתיד לבא. לשנה אחרת לא יבואו הואיל ולא התרת' לעבור את המים ולחזור:

אמברא דחצדד. מקום מעבר הנהר מול חצדד:

מתחת חפת. שפת חלוקו להגביה שולי חלוקו על זרועו דאינו נראה כמלבוש אלא כנושא על כתיפו ואמר מר (שבת דף קמז.) היוצא בטלית מקופלת על כתיפו בשבת חייב חטאת:

כי האי גוונא. דקתני לעיל עד צוארו במים והאיכא סכנה שלא ישטפוהו המים:

וימד אלף. המלאך הראה ליחזקאל נחל היוצא מבית קה"ק תחילתו כחוט והולך וגדל וכל אלף אמה אורך משיצא חוץ לירושלים לא היה עמוק אלא מי אפסים מי קרצולין:

וימד אלף. שניות והעמיקו עד ברכים:

מכאן ואילך. קרי ליה אשר לא אוכל לעבור אלמא אסור לעבור למעלה ממתנים:

שאני נחל. היוצא מבית קה"ק שהיו מימיו רודפים הולכים מהר ושוטפים:

בסיחוי. בשייט:

ת"ל כי גאו המים מי שחו. ראויות לשוט:

[2]לפתח בית דוד. היא ציון חוץ לירושלים:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. [ועי' בפירש"י בחומש (בראשית לד ב) שכתב ויענה שלא כדרכה]. גליון ש"ס וילנא ועי' מה שתירץ מהר"י אסאד (שו"ת יהודה יעלה יו"ד סימן רכב) בסתירת דברי רש"י הללו.
  2. ד"ה לפתח כו' צ"ל בדף שאח"ז אחר ד"ה מפכים כו'. הגהות הב"ח. וראו דקדוקי סופרים כאן.